פרשת השבוע: ״שופטים״

הפרשה מתחילה במילים הבאות: ״שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ, וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם מִשְׁפַּט-צֶדֶק״.

בפרשת שופטים אנו מוצאים חוקים נוספים אותם מקבלים בני ישראל ממשה, אשר ידריכו את חייהם בארץ. בין החוקים הרבים בפרשה מופיעים, למשל, החוק להקמת מערכת משפט מסודרת והכללים למערכת כזו, כמו החובה לערוך משפט צדק ואיסור על לקיחת שוחד.

עוד מוזכרים הכללים החלים על מלך מישראל, כמו האיסור להרבות לו רכוש. בפרשה כתוב, שכאשר בני ישראל יגיעו אל הארץ, וירצו להמליך על עצמם מלך, על המלך להיות מתוכם, ולא מישהו זר. כמו כן, עליו להיות אדם צנוע, ש"לא ירבה סוסים". כלומר, שלא יהיה לו רכוש רב, שיסנוור את עיניו.

הפרשה דנה גם במעמדו ובתפקידו של הנביא; רק אלוהים יקבע מי הוא נביא, וישים בפיו דברים. אדם אשר לא בחר בו ה' ולא שם דברים בפיו, ובכל זאת מחליט לדבר בשם ה', הוא חוטא, ואין להקשיב לו.

בפרשה יש הוראה להקים ערי מקלט לאדם שהרג אדם אחר בלי כוונה. כמו כן, מוזכרים כללים החלים בעת יציאה למלחמה, כמו האפשרות שיש לאנשים מסוימים לחזור לביתם ולא להלחם. למשל מי שבנה בית, וטרם הספיק לחנוך אותו. מי שנטע כרם, וטרם הספיק לבצור ממנו את ראשית הפרי. אנשים אלו משוחררים ממלחמות.

בהמשך הפרשה ישנה הנחייה מפורשת להציע לעיר שלום לפני שתוקפים אותה, והוראה שלא לכרות עץ מאכל על מנת להשתמש בו לחומת מצור על העיר.
בפרשה מובא גם טקס מיוחד, אותו מקיימים במקרה בו מוצאים אדם שנהרג אך לא ידוע על-ידי מי.

שבת שלום ומבורך!