גיבור מקומי: סיפורו המעורר השראה של שלום שטרית, לוחם גולני שנפצע קשה ב-7 באוקטובר

18.07.24 / 18:21

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('2231e6f8-9c97-42cd-94af-3d5eee8b0638','/dyncontent/2024/10/10/401a2658-a8e0-47f5-aa79-d7c6eab34f23.jpg',18570,'אפיקים באנר כתבה',525,78,true,54646,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('2231e6f8-9c97-42cd-94af-3d5eee8b0638','/dyncontent/2024/11/10/79c64022-a4d0-4ec4-bec8-a117365a245a.jpg',18688,'אאורה באנר כתבה',525,78,true,54646,'Image','');},5],[function() {setImageBanner('2231e6f8-9c97-42cd-94af-3d5eee8b0638','/dyncontent/2024/12/23/ac079ce5-e38c-460b-9b77-44efead6a7ad.jpg',18026,'שבירו אייטם כתבה',525,78,true,54646,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('2231e6f8-9c97-42cd-94af-3d5eee8b0638','/dyncontent/2024/12/22/3a8277ee-8e95-4051-b982-1216ac05c9d7.jpg',18829,'מכבי באנר כתבה',525,78,true,54646,'Image','');},15]]);})

תגים: מלחמת חרבות ברזל , שלום שטרית

סיפורו של שלום שטרית מייצג את המסירות והאהבה למדינה שמאפיינות את הלוחמים הצעירים שלנו

שלום שטרית, לוחם צעיר ונחוש בגדוד 13 של חטיבת גולני, חושף את סיפורו המרגש והמטלטל מאירועי ה-7 באוקטובר 2023. שטרית, שהיה לוחם במוצב 'פגה', רק 250 מטר מגבול רצועת עזה, מצא את עצמו בלב הסערה כאשר חמאס פתח במתקפה הפתאומית והאכזרית.

"התגייסתי לצבא בגישה של 'או שאני לוחם או שאני לא עושה כלום'," מסביר שטרית את המוטיבציה שהובילה אותו לשורות הלוחמים. למרות שבתחילה לא היה החייל המצטיין, התעקשותו הובילה אותו בסופו של דבר לגדוד 13 של גולני. "רציתי ללכת למקום הכי קשה והכי מאתגר," הוא מספר.

בבוקר הגורלי של ה-7 באוקטובר, שטרית ויחידתו הופתעו לחלוטין מעוצמת המתקפה. "לא האמנו שדבר כזה יכול לקרות," הוא משחזר. "גם המפקדים שלנו לא האמינו שיכול לקרות מה שקרה."

למרות הכאוס והפחד, שטרית גילה אומץ לב יוצא דופן. הוא מתאר קרב פנים אל פנים עם מחבל: "אנחנו פנים מול פנים, אני מרים מהר את הנשק, צועק 'מחבל' ודופק לו כמה כדורים בראש והורג אותו." רגעים לאחר מכן, הוא נפצע קשה ברגלו הימנית.
למרות הפציעה הקשה, שטרית המשיך להילחם. "הרגשתי כאב, אבל המוח לא ייחס לזה חשיבות. הייתי בתחושת הישרדות מטורפת," הוא מתאר. במהלך הקרב, הוא הצליח להרוג שני מחבלים נוספים, תוך שהוא שוכב פצוע.

"ברור שזה פחד אלוהים להילחם. אף אחד לא רוצה להיות בסיטואציה הזאת," הוא מודה. "כשאתה יורה והורג זה לא רגע פשוט. לא חינכו אותנו להרוג. אנחנו לא כמוהם, אבל אני גאה על כל מחבל שהרגתי."

לאחר הקרב, שטרית גילה שאיבד את רגלו הימנית. למרות האובדן הקשה, רוחו לא נשברה. "חייכתי אליהם ולא דיברתי. הבנתי שאני בחיים," הוא מספר על הרגע שהתעורר לאחר הניתוח. "כבר כשפינו אותי לסורוקה ידעתי שאאבד את הרגל אחרי כמות הדם שאיבדתי. תהיה לי פרוטזה ואני עוד ארוץ."

סיפורו של שטרית הוא עדות חיה לאומץ, לנחישות ולרוח הלחימה של חיילי צה"ל. "אני גולנצ'יק. אין משהו שיכול לשבור אותנו," הוא מסכם בגאווה. "לא אני אשבר ולא גדוד 13, שאיבד 41 לוחמים, יישבר."

שלום שטרית מייצג את המסירות והאהבה למדינה שמאפיינות את הלוחמים הצעירים של ישראל. סיפורו מעורר השראה ומזכיר לכולנו את המחיר הכבד ששילמו חיילינו ביום הנורא ההוא, ואת החוסן והנחישות שמאפיינים את העם הישראלי בעתות משבר.