שימו לב מנהלי הרווחה בעיר: אב שאיבד את בתו בתאונה והתוודה בטיפול נפשי – הואשם באיומים על המטפלת

פרשה קפקאית ומעוררת מחלוקת נדונה בימים אלו בבית משפט השלום ברמלה. אב שכול, שאיבד את בתו בת ה-5 בתאונת דרכים נוראה, מצא את עצמו מול כתב אישום חמור בגין איומים, והכל, כך טוען עורך דינו – בגלל טיפול רשלני של מחלקת הרווחה בעירייה, ובשל פגיעה קשה בזכויותיו מצד המשטרה והפרקליטות.

שורשי הפרשה הטרגית נעוצים בגירושיהם הסוערים של הורי הילדה. לאחר שההורים נפרדו, פנה האב לגורמים שונים והתריע כי גרושתו, שעברה להתגורר בצפון, מזניחה קשות את בנותיהם בנות ה 4 ו 5 ומאפשרת להן להסתובב ברחוב ללא השגחה. התראותיו לא זכו לכל התייחסות, ואז ארעה טרגדיה נוראה. בתו בת החמש, נדרסה למוות על ידי אוטובוס חולף.

המשטרה פתחה בחקירת התאונה, ואף זימנה אליה את האם, אך לבסוף הוחלט שלא להעמידה לדין בגין מות הילדה והתיק נסגר מחוסר אשמה. ערר שהגיש עורך הדין תמיר אלטיט, בשמו של האב, לפרקליט המדינה התקבל בחלקו ועילת הסגירה כנגד האם שונתה ל"חוסר ראיות".

האב השבור ואכול רגשי האשמה הופנה על ידי גורמי הרווחה לעמותה המטפלת באנשים שאיבדו את יקיריהם באופן טרגי, אך שם, על פי הנטען, זכה לטיפול רשלני מידי מתמחה מתלמדת, שלא ידעה כלל כיצד להכיל את כאבו. על פי הנטען, הטיפול בו היה כה רשלני, שלא נקבעה לו אפילו לא פגישה אחת עם מטפלת מוסמכת.  

לדברי עורך הדין תמיר אלטיט המייצג את האב השכול, במסגרת הטיפול במחלקת הרווחה, עודדה אותו המתמחה לשתף אותה בכל כאביו ובמחשבותיו, והוא תיאר בפניה את פנטזיות הנקמה הקשות בגרושתו שהעסיקו אותו. לטענת המטפלת המתלמדת, התבטא האב כי הוא שוקל לפנות למשפחת פשע ידועה בעיר, על מנת שבניה יחסלו את גרושתו ובן זוגה החדש. 

במקום להפנות את האב השכול, שמצבו הנפשי התדרדר למטפל ראוי, בחרו במחלקת הרווחה לפנות למשטרה בתלונה על איומים. 

לדברי עו"ד אלטיט, לאחר שהוגשה התלונה הפלילית על ידי המתלמדת והממונה עליה, נמנעו במשטרה מלפנות לבית המשפט בבקשה להסיר את החיסיון הקבוע בחוק על דברים הנאמרים במסגרת טיפולית. וכך, חשפה המטפלת שלא כדין, בניגוד לחסיון בו היא מחויבת - פרטים מהטיפול. 

בהמשך, החליטה המשטרה לגבות עדות מלאה מהמתמחה ומהממונה עליה, ועל בסיס חומרים חסויים אלו הוגש כתב אישום חמור נגד האב. לדברי עו"ד אלטיט, גם לאחר שהתקבלה ההחלטה להעמיד לדין את האב השכול, אף גורם במשטרה לא טרח לפנות לבית המשפט בבקשה להסרת החיסיון מהמידע שנמסר במהלך טיפול נפשי – כפי שנדרש על פי החוק.

וכך, הוגש לבסוף כתב אישום חמור נגד האב השכול המייחס לו איומים על המתלמדת שטיפלה בו, למרות שלעדותה, לאורך כל פגישות הטיפול ביניהם, שנמשכו לאורך יותר משנה – היא מעולם לא חשה מאוימת. 

במהלך הטיפול, שיתף האב שוב ושוב את המטפלת במחשבות קשות ורצון לנקום בגרושתו, אך גם דיבר במקביל על כוונתו להגיש נגדה תביעה נזיקית, ועל כך שהוא מחפש נואשות אחר כתובתה לצורך מסירת התביעה לידיה.

בפגישה האחרונה בין האב למטפלת המתמחה, שבה התרשמה כי הוא נסער במיוחד, הוא מסר לה כי "מצא את כתובת גרושתו והעביר אותה לגורם שלישי כדי לסיים את העבודה".

לדברי עורך דין אלטיט, בנקודה זו פירשה המטפלת באופן שגוי את התבטאותו. לדבריו, מרשו מצא את כתובת גרושתו, ודאג למסור לה את תביעה הנזיקית באמצעות גורם שלישי. 

המטפלת הסיקה כי האב מדבר על מימוש פנטזיות הרצח שלו, וכי העביר כספים למשפחת הפשע כדי לחסל את גרושתו, ועל כן מיהרה לדווח על כך לממונים עליה, שהורו לה להתלונן במשטרה. 

לדברי עו"ד אלטיט, אין כל ראיה – לא רישום בנקאי ולא מסמך כלשהו – שתומכת בטענה כי הועבר כסף מטעם הנאשם לגורם פלילי בשלב כלשהו. אך למרות זאת, לא נמנעה התביעה המשטרתית מהגשת כתב אישום חמור בגין איומים נגד האב השכול. מאחר שההתבטאויות האמורות נאמרו אך ורק במסגרת טיפולית, ולא הועברו מעולם לגרושה או לבן זוגה, ייחס כתב האישום לאב איומים כלפי המטפלת עצמה.

בדיון ההוכחות העידו המטפלת המתלמדת והחונכת שלה – שם התברר כי כל מזימת החיסול מידי משפחת פשע מקורה בקישור אסוציאטיבי שגוי שאותו ערכה המטפלת המתלמדת בראשה. 

לדברי עו"ד אלטיט, המטפלת ערכה רישום מפורט ובו סיכמה את כל הפגישות הטיפוליות עם הנאשם. מהרישומים המפורטים, שנמסרו למשטרה, ללא היתר, עולה כי למרות שהדברים שנאמרו על ידי הנאשם היו קשים, ומלאי זעם, הוא אף פעם לא טען כי שילם לגורם כלשהו כספים על מנת שיפגע פיזית בגרושתו, אלא מדובר בקישור ומסקנות אותן הסיקה המטפלת בעצמה. 

עו"ד אלטיט הגיש לאחרונה בקשה לבטל את כתב האישום נגד מרשו בשל הגנה מן הצדק. לדבריו, החקירה הפלילית שנפתחה נגד מרשו התבססה באופן בלעדי על עדויות מהתיק הטיפולי – עדויות שאינן קבילות ללא צו שיפוטי להסרת חיסיון, אשר כאמור מעולם לא הוצא. 

במסגרת זאת נטען גם כי יש לבטל את כתב האישום בטענה של "אין להשיב לאשמה" – משום שמדובר בכתב אישום שמתבסס כולו על ראיות לא קבילות, על פרשנות מוטעית של אמירות טיפוליות, ועל הפרת זכותו של אדם לקבל סיוע נפשי מבלי לחשוש מהפללה.

לדברי עו"ד אלטיט, אם בית המשפט יתיר שימוש בחומרים טיפוליים תוך הפרת החיסיון הקבוע בחוק בין מטפל למטופל, הדבר עלול להוות תקדים מסוכן מאוד, שיאפשר למשטרה להחרים מעתה ואילך כל רישום של מטפל, פסיכולוג או פסיכיאטר – ולהגיש על בסיסו כתבי אישום חמורים.

לדבריו, תיק זה מהווה תמרור אזהרה בוהק לכל אדם המתמודד עם קשיים נפשיים בעקבות טרגדיה שחווה. "על כל מטופל לדעת כי אם ייעתר לבקשת המטפל וישתף אותו בתחושותיו בכנות – תנאי הכרחי להצלחת הטיפול – הוא עלול למצוא את עצמו מואשם בעבירה פלילית של איומים כלפי המטפל עצמו. מדובר באבסורד שאין דומה לו," אומר עו"ד אלטיט.

דיון נוסף בפרשה ייערך בבית משפט השלום ברמלה, באוקטובר הקרוב.