רמת גן נפרדת מגאולה סולימני בת מלכה ז״ל

בשבוע שעבר נפרדה רמת גן וגם אנחנו חברי המערכת, מגאולה סולימני בת מלכה ז״ל, אשת חסד אהובה ואימה של חברתנו היקרה מלי אלמלם.

אנחנו מביאים את דבריה של מלי על אימה ואת דברי ההספד שנשאה בהלוויה:

״אמא יקרה שלי, רק ככה אני רוצה לזכור אותך אהובה שלי.

אתמול סיימנו את השבעה עליך ונצטרך ללמוד ללכת לאט לאט, קשה לי בטרוף אבל אני בטוחה שיהיה טוב ואת המלאך השומר עלינו מלמעלה.

מי לא הכיר את אמא? כתבו לי זכרונות מאמא גאולה סולימני בת מלכה ז״ל.

לא ידעתם אבל אמא ניהלה את גמח התרומות, אתם השארתם בגדים, ומה לא ואמא סידרה בגאווה וחילקה למי שהיה זקוק. מי ינהל את גמח התרומות מי??״

ההספד שנשאה מלי בהלוויה:

״אמא שלי,

היום נפרדים ממך היית הרבה יותר מאמא – היית עמוד תווך בחיים שלנו, שותפה למסע של חמישים שנה. אמא היית אישה יוצאת דופן – מצחיקה, כנה, וצינית בדרכך המיוחדת. תמיד אמרת את מה שחשבת, גם כשהדברים יצאו בצורה ישירה, בלי פילטרים, אבל תמיד הצלחת להצחיק אותנו גם במצבים הכי קשים.

אמא הייתה אדם של חסד, מישהי שדאגה לאחרים עוד לפני שדאגה לעצמה. היא אהבה ילדים כל כך, וחיכתה לראותם ברחוב כדי לחלק להם מתנות והפתעות. הייתה לה שמחה בלב בכל פעם שהצליחה לשמח מישהו אחר, וזה היה המאפיין הכי בולט שלה – האהבה לזולת.

היא הייתה נוכחות דומיננטית בחיי – אי אפשר היה להתעלם ממנה. לא רק במשפחה שלנו, אלא גם בכל מקום שאליו הגיעה, כולם הכירו אותה וידעו שהיא תגיד את דעתה בלי היסוס. אמא הייתה שם בשבילי, תמיד. אני יודעת שעברנו הרבה יחד, אמא!! אני מבקשת סליחה מכל ליבי על כל דבר שפגע בך, על כל אי הבנה שהייתה בנינו.

אמא אהובה שלי,
את תמיד אמרת שאת רוצה שנשפוך את העפר שלך בים, שנשיר לך שירים, שנרקוד ונשמח. זה מה שרצית תמיד. ואני מצטערת שאנחנו קוברים אותך בבית העלמין, ולא כפי שביקשת, אבל רצינו שיהיה לנו ממך זיכרון – קבר שנוכל לעלות אליו, לבקר אותך, לדבר איתך, ולספר לך על כל הנכדים שכל כך אהבת ודאגת להם במסירות בלתי נגמרת. פינקת אותם תמיד, ולכל אחד מהם היה מקום מיוחד בלבך.

תודה רבה לך על כל השנים, על כל מה שהיית בשבילנו. את היית הפינה החמה שלנו, המפגש הקבוע, כשכולנו רצינו להיפגש – תמיד הגענו אלייך. תמיד דאגת לכולם היית החוט המגבש של כולנו.

מה נעשה ביום כיפור? יום כיפור בפתח, ותמיד היינו רגילים לבוא אלייך. את היית מכינה לנו גונדי, דואגת לשולחן פינוקים לאחר הצום. מה נעשה השנה, אמא? מה נעשה בלעדייך?

יהי זכרך ברוך 🙏״