פרשת השבוע: ״יתרו״

הפרשה מתחילה במילים הבאות: ״וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן, חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה, וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ״.

יתרו, שעל שמו קרויה הפרשה, הוא החותן של משה: אבא של ציפורה, אשתו. בפתיחת הפרשה, יתרו, ששמע על ההצלה המופלאה של בני ישראל, ועל יציאתם ממצרים, יוצא עם ציפורה ושני בניה לקראת משה, ומציג עצמו בפניו. משה מחבק אותו, ומספר לו את כל אשר עשה אלוהים למען בני ישראל.

למחרת, יושב משה כהרגלו לשפוט בין בני ישראל, מהבוקר עד הערב. יתרו רואה את זה ומתפלא שכל העבודה הקשה נופלת על כתפיו של משה בלבד. הוא פונה אל משה ואומר לו: אם תמשיך ככה, אתה תתמוטט, ולא תוכל עוד להנהיג את העם. תבחר לך אנשים שאתה סומך עליהם, כאלה שאינם רודפי בצע, אנשים ישרים, ותמנה אותם לשופטים. כך תוכל אתה להתרכז בהנהגה.

משה מקבל את העצה, ונפרד מיתרו לשלום. ואז מגיע הרגע הגדול מכולם…..

"בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים" עולה משה להר סיני, והעם מתכונן לקבל את התורה. הם מתרגשים, הם מצפים, ואפילו מבוהלים מהידיעה כי אולי אלוהים בכבודו ובעצמו יתגלה אליהם. ואז, כאשר ההר מלא עשן, וקולות השופר חזקים וכל ההר רועד, מקבל משה את התורה מה', ומוסר אותה לעם. ואלה עשרת הדברות שניתנו לעם ישראל בהר סיני:

1. אָנֹכִי ה'
2. לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה
3. לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם אלוהים אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא
4. זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ
5. כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ
6. לֹא תִרְצָח
7. לֹא תִנְאָף
8. לֹא תִגְנֹב
9. לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר
10. לֹא תַחְמֹד

וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר, ואת ההר עשן, ומבינים את גודל הרגע, מבוהלים ונרגשים. ומאז ועד היום מלוות אותנו עשרת הדיברות ודורשות מאיתנו להיות בני אדם מוסריים.