פנייה לממלא מקום נשיא בית המשפט העליון לשמור על כבוד בעלי דין וזכויותיהם

מיד עם כניסתו של השופט יצחק עמית לתפקיד ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון בשבוע זה, התקבלה בבית המשפט העליון פנייה לעדכון כללי אתיקה לשופטים, תשס"ז-2007, בהתאם לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, סעיף 16א, בו ניתנת סמכות לנשיא בית המשפט העליון לקבוע כללי אתיקה לשופטים, לאחר התייעצות עם שר המשפטים. 

הפנייה היא לפעול למען שמירת כבוד כלל בעלי הדין וזכויותיהם, והינה באה עקב בחירתו של שופט בית המשפט העליון נעם סולברג לכנות בעלי דין לא כבעלי דין ולא בתואר "מר"/ "גברת" או באמצעות תארם ושם משפחתם, אלא באופן חריג בשמם הפרטי בלבד לכל אורך פסק הדין. לדברי המבקש, בשימוש זה בשמם הפרטי בלבד של מתדיינים, ולא בכינויים כבעלי דין, יש לא רק משום זלזול והקטנה, אלא גם משום הכרת פנים ומשוא פנים, באשר כינוי בעל דין בשם פרטי בלבד מפלה אותו אל מול בעלי דין אחרים, הנקראים כבעלי דין. האפליה היא הן אל מול בעלי דין אחרים בהליכים אחרים בפני אותו שופט, או מול בעלי דין אחרים באותו הליך נדון. המבקש מוסיף כי עצם השימוש המאולץ אך ורק בשם פרטי עבור בעל דין (ולא כינויו כבעל דין) אינו תואם את הנוהג המקובל במערכות המשפט בעולם (בכללי נימוס והתנהלות באולם בית המשפט), ולא את הנהוג בארץ עד כה, היינו, התייחסות כאל בעל דין בלבד (או למצער שימוש בתואר ובשם משפחתו). 

הפנייה נשלחה כעת בעקבות מידע על פיו הוקמה וועדה בראשות כבוד השופט דורי ספיבק ובה חבר כבוד השופט ירון מינטקביץ , אשר תקבע נהלים בנוגע ללשון הפנייה בה יש לעשות שימוש בתיקים בהם מעורבים חברי קבוצה אחת, אנשים על הקשת הטרנסית. על פי הפנייה, מהקמת הוועדה עולה כי מערכת המשפט מכירה בכך שהיושב בדין אינו יכול לפנות לבעל הדין באופן שרירותי, וכי יש להקפיד בכבודם ובשמירה על כבודם של בעלי דין באמצעות קביעת כללים נוקשים לפנייה אל בעלי הדין במהלך התנהלות התיק בבית המשפט (לרבות פסק הדין). 

במכתב שנשלח למ"מ נשיא בית המשפט העליון  מבוקש כי לא רק יישמר כבודם של חברי קבוצה מסויימת של בעלי דין, אלא שיעודכנו כללי האתיקה לשופטים כך שיישמר כבודם של כלל בעלי הדין, בלא אפליה, ולא רק של חברי אותה קבוצה מסויימת.  בבקשה נאמר כי דומה שעמדת מערכת המשפט כעת היא כי אופן כינוי בעלי הדין בהחלטות שיפוטיות אינו נתון לשיקול הדעת השיפוטי המסור למותב היושב בדין, אלא שישנן הגבלות על המותב, וכי יש להקפיד באופן בו מתייחסים אל בעלי הדין על מנת לשמור על כבודם. 

הבקשה היא כי נוהג השימוש בשם פרטי עבור בעל דין בפסק דין ובהחלטה שיפוטית ייאסר במיוחד כשהוא משקף יחס לא שוויוני מצד היושב בדין אל בעלי הדין, היינו, כאשר השימוש בשם פרטי נעשה ביחס לצד אחד בלבד, במיוחד כאשר אין הוא מיוצג, וכאשר הצד השני מופיע כבעל דין או בשימוש תארים ושם משפחה. ביתר פירוט, הבקשה היא כי סעיפים 6, 12 (א) (ב) בכללי אתיקה לשופטים, תשס"ז-2007 יפרטו כי העדר משוא הפנים נדרש גם בהחלטות בכתב ובפסקי הדין, וכי סעיף 11 (ג) בכללי אתיקה לשופטים, תשס"ז-2007 יכלול דרישה ליחס שוויוני כלפי בעלי הדין בהחלטה בכתב. 

במכתב מזכיר המבקש את דברי כבוד נשיאת בית המשפט העליון בדימוס אסתר חיות בדיון שהתקיים בבית המשפט העליון בשנה שעברה, וקביעתה כי "השופטים אינם עוסקים לא במעמדם ולא בכבודם, אלא בכבוד הציבור". המבקש כותב כי לא ניתן לדבר על שמירת כבודו של הציבור אם לא נשמר כבודו של בעל הדין ולא מכובדות זכויותיו בהליך ובפסק הדין.  

כאמור, עדכון כללי אתיקה לשופטים, על פי חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, מחייב התייעצות של נשיא בית המשפט העליון עם שר המשפטים. אולם, שר המשפטים יריב לוין הודיע לאחרונה שלא ישתף פעולה עם נשיא בית המשפט העליון לכשייבחר. נראה כי מדובר בעוד תחום בו חוסר התקשורת בין השניים פוגע באזרחים ובמערכת המשפט. במקרה הזה, קיים חשש כי חוסר התקשורת עלול לפגוע גם במאמץ לשנות את כללי אתיקה לשופטים, באופן שיכבדו את זכויות כלל בעלי הדין כמתחייב.