המחלוקת סביב אמירת הלל ביום העצמאות - הציבור הדתי לאומי מול חלק מהציבור החרדי

הציבור הדתי לאומי רואה בהקמת מדינת ישראל נס גדול ותחילתה של גאולת עם ישראל. הם מסתמכים על דברי חז"ל שיש לומר הלל על כל נס שממנו ניצלו עם ישראל. גדולי הרבנים הדתיים לאומיים, כמו הרב קוק והרב עוזיאל, קבעו שיש לומר הלל ביום העצמאות, אם בברכה ואם לאו, כדי להודות לקב"ה על שזכינו לעצמאות לאחר אלפיים שנות גלות.

עו"ד אביהוא בן משה, משנה לראש העיר ומחזיק תיק מורשת ישראל, מסר בנושא: "המחלקה למורשת ישראל בראשותי חילקה ערב חג העצמאות מאות חוברות תפילה לחג ובתוך סדר התפילה נמצאת גם תפילת הלל כפי שתיקנה הרבנות הראשית לישראל. התפילה המיוחדת והחגיגית מציינת את ההכרה בחשיבותו של יום חג העצמאות שהוא ראשית צמיחת גאולתנו. אני קורא לכל גבאי בתי הכנסת לציין את היום הזה בתפילה חגיגית ולייחד תפילה לשלומם והצלחתם של חיילי צה"ל ולשובם של החטופים והחטופות בריאים ושלמים בגוף ובנפש. חג עצמאות שמח לכל עם ישראל."

לעומתם, חלק מהחרדים טוענים שהמדינה הוקמה על ידי חילונים וציונים שאינם שומרי תורה ומצוות. בעיניהם, מדינת ישראל במתכונתה הנוכחית רחוקה מלהיות בבחינת "אתחלתא דגאולה", ועל כן אין מקום לומר עליה הלל. לשיטתם, רק כאשר המדינה תתנהל על פי ההלכה והחוק היהודי ניתן יהיה לראות בה סימן לתחילת הגאולה.

המחלוקת משקפת תפיסות שונות ביחס למדינת ישראל ולמשמעות הציונות. בעוד שהציבור הדתי לאומי רואה בהקמת המדינה, גם אם היא חילונית, צעד משמעותי וחיובי בתהליך הגאולה, חלק מהחרדים מסתייגים מכך ואינם מוכנים להכיר במדינה כמות שהיא.

עם זאת, חשוב לציין שבשנים האחרונות ישנה התקרבות מסוימת בין הקהילות, ויותר ויותר חרדים משתתפים בחגיגות יום העצמאות, גם אם הם אינם אומרים הלל. המחלוקת עדיין קיימת, אך נראה שיש רצון הדדי לגשר על הפערים ולחזק את האחדות בעם ישראל, למרות חילוקי הדעות.​​​​​​​​​​​​​​​​