02.05.24 / 14:44
אורטל קופמן סגרה את העסק העצמאי, פתחה חמ״ל התנדבות ובהמשך הקימה את המיזם ״רואות אותך״ למען נשות המילואימניקים
ה-7 באוקטובר מצא את כולנו בתדהמה. היו מי שלקח להם זמן רב להתרגל למצב החדש, אבל אחרים הצליחו, בעל כורחם, להסתגל למציאות החדשה. אחת מהן היא אורטל קופמן, רמת גנית מבטן ומלידה שמתגוררת בעיר כל חיה וכיום חיה עם משפחתה בשכונת גני ערמונים. כבר באותה שבת ארורה גויס בעלה בצו 8, ואורטל, בעלת עסק להפקת אירועים, נותרה לבדה עם שלושת ילדיהם.
״מתוך הבנה שלא אוכל לעבוד בעיסוק שלי כמפיקת אירועים עצמאית, ב-8.10 הקמתי בבית שלי חמ"ל שיאפשר לחיילים וחיילות לקבל כל מה שהם זקוקים לו״, מספרת קופמן. ״המיזם נקרא "החמ״ל של אורטל" ותוך פחות מיממה הפך להיות מוקד עלייה לרגל לכל תושבי השכונה שלי ושכונות נוספות בעיר. התורמים הרבים מהעיר ואף מחו"ל הגדילו את מעגל הנתינה ואיפשרו לי להעניק לחיילים, למאושפזים, למתמודדי נפש, למשפחות מפונות ובכלל לכל מי שרק פנה וביקש - הכל. התרמנו ציוד היגיינה, ביגוד, מזון יבש, אוכל מבושל, דברי אפיה ומתוקים, ברכות וציורים, מעילים, בגדי חורף חמים, חלות לשבת, ארוחות שישי מלאות בכל טוב ובכלל העיסוק בעשיית הטוב מילא את ליבי וביתי״.
״המעבר המהיר ממפיקת אירועים עסוקה למנהלת חמ"ל שרותמת אנשים, איפשר לי להתמודד עם התקופה הקשה הזו בצורה מיטבית. הצלחתי לרתום בעלי מקצוע, בני משפחה וחברים שתרמו והתנדבו, כך שבמשך שלושה חודשים ביתי היה מחסן של טוב. אחרי שלושה חודשים הבנתי שהחיילים כבר מסודרים, שהמפונים כבר עטופים ושמתי לב שיש אוכלוסיה שלמה שטרם קיבלה חיבוק״.
לאחר שלושה חודשים מלאים בעשייה ובהתנדבות, בחרה אורטל להקדיש את זמנה לאוכלוסיה שלא תמיד זכתה למקום הראוי לה. ״כאשת מילואימניק בעצמי, זיהיתי שנשות המילואימניקים פשוט שקופות ואף אחד לא מתייחס אליהן - לא הממשלה ולא האזרחים. כך נולד לו מיזם "רואה אותך" שבו החלטתי לשים את הפוקוס על הנשים היקרות שמחזיקות את העורף״.
״התחלתי לקיים אירועים עבור הנשים הללו ולתת להן כמה שעות של בריחה ופאן. תוך כדי האירועים הללו נוצרה קהילה של נשים יקרות מכל רחבי הארץ שעד היום נפגשות ומחזקות וירטואלית אחת את השניה בתקופה המאתגרת שאנו חווים״.
״לאחר 4 חודשים, כשבעלי שוחרר ממילואים וחזר הבית, אמנם סגרתי את ׳החמ"ל של אורטל׳ אבל ליבי נותר פתוח לעזור למי שזקוק שיראו אותו. אני יודעת שכרגע קשה לראות את האור, אבל בינתיים גיליתי שכל אחד עוזר בחלקת האלוהים הקטנה שלו - וזו חלקת האלוהים שאני יכולה לעזור בה״.
