חלקן מרגישות שהוא פשוט התרוקן, אחרות מדברות על נפילה, ויש כאלה שמתקשות בכלל להגדיר מה השתנה, רק שהן כבר לא מזהות את הגוף שהכירו, והתחושה הזו? היא נפוצה הרבה יותר ממה שמקובל לדבר עליה, והיא כמעט אף פעם לא קשורה לרצון להיראות מושלמות, היא קשורה לשינוי אמיתי ברקמה, שמגיע אחרי תקופה שבה הגוף עשה עבד קשה.
החדשות הטובות הן שאפשר להבין מה בדיוק קרה, לא כל חזה שנראה שונה סובל מאותה בעיה, והצעד הראשון להחלטה מושכלת הוא ההבחנה הנכונה בין אובדן נפח, צניחה ושילוב של השניים.
מה באמת קורה לחזה בדרך
במהלך ההיריון בלוטות החלב מתרחבות, כמות הרקמה שאחראית על ייצור חלב האם גדלה והעור נמתח כדי להכיל את כל השינוי הזה. אחרי הלידה ובסיום ההנקה הרקמה הזו מצטמקת בחזרה, ובמקומה לא תמיד נכנסת רקמת שומן, כך שנוצר חלל שהעור כבר לא תמיד יודע למלא.
כשזה קורה, נשים רבות מתחילות לברר על הרמת חזה, ולפעמים מגלות שהשאלה הנכונה היא קודם כל מה בדיוק השתנה אצלן. העור, הרצועות הפנימיות שתומכות בשד והרקמה עצמה מגיבים כל אחד בדרכו, לכן שתי נשים שהניקו באותה תקופה יכולות להגיע לתוצאה שונה לגמרי.
חשוב לדעת: הנקה כשלעצמה היא לא האשמה העיקרית, שינויי המשקל ומספר ההריונות משפיעים לא פחות.
כשהחזה פשוט קטן יותר
אובדן נפח הוא המצב שבו מיקום הפטמה נשאר פחות או יותר במקומו, אבל החזה נראה חסר, במיוחד בחלק העליון, נשים מתארות אותו כחזה ריק, כמו בלון שאבד לו חלק מהאוויר.
העור לפעמים נראה מקומט או רפוי מעט והחזה מרגיש רך יותר למגע. זה קורה בעיקר כשהרקמה הבלוטית הייתה משמעותית לפני ההיריון, ואחרי ההנקה היא פינתה מקום.
גם ירידה במשקל אחרי הלידה תורמת לכך, ובמצב כזה לא מדובר בבעיה של גובה, זו בעיה של כמות, לכן גם הפתרון שונה מזה של מי שהחזה שלה פשוט ירד.
למה בצניחה הסיפור שונה?
בצניחה הפטמה יורדת אל מתחת לקפל שמתחת לשד, ולפעמים מצביעה כלפי מטה, בעוד חלק גדול מהרקמה נאסף בחלק התחתון. הסיבה היא מתיחה של הרצועות והעור לאורך זמן, בעקבות משקל החזה בזמן ההנקה, גיל, גנטיקה ועישון.
בדרך כלל רואים את זה מהצד ופחות מול המראה הרגילה ורופאים מדרגים צניחה בשלוש דרגות לפי מיקום הפטמה ביחס לקפל, וזה עוזר להבין עד כמה השינוי משמעותי.
אפשר לסבול מצניחה גם כשהנפח נשאר כמעט זהה, לכן ההבחנה בין שני המצבים חשובה כל כך.
כשמדובר בשילוב של שניהם
במציאות, אצל רבות מהנשים התמונה אפילו מעורבת, גם החזה איבד חלק מהנפח וגם ירד במיקום, זהו למעשה השילוב הנפוץ ביותר אחרי כמה חודשי הנקה או שני הריונות.
במקרים כאלה גם הציפיות צריכות להיות מדויקות, כי טיפול שמתמקד רק בנפח לא יפתור צניחה, והרמה בלבד לא תחזיר מלאות שאבדה.
חשוב לזכור גם שהחזה הוא לא סימטרי לגמרי אצל אף אחת, ושהשינוי יכול להיות שונה בכל צד ואת סוג השינוי קובעים מבנה העור, גובה הקפל, גודל השד המקורי ומשקל הגוף היום.
איך בודקים ומה אפשר לשקול
הדרך הטובה ביותר להבין מה קורה היא בדיקה אצל מומחה לכירורגיה פלסטית, שיבחן את העור, את גובה הפטמה ואת כמות הרקמה. בהתאם לכך אפשר לשקול החזרת נפח בעזרת שתל או שומן עצמי, ניתוח הרמה, או שילוב ביניהם.
יש גם נשים שמחליטות להמתין שנה אחרי סיום ההנקה כדי לראות איך הגוף מתייצב, וזו החלטה סבירה, זכרו שמה שנכון לאחת לא תמיד מתאים לאחרת, והמטרה האישית היא שקובעת.
בסופו של דבר, חזה אחרי היריון והנקה מספר סיפור על גוף שעשה דבר גדול, ולהבין מה השתנה בו מאפשר לבחור בצורה רגועה אם לעשות משהו ומה. ויש גם נשים שמגיעות למסקנה שהן שלמות עם המראה החדש, גם זו תוצאה לגיטימית.
