״בחייהם ובמותם לא נפרדו״: עו״ד שלום לוי על הוריו שנפטרו בהפרש של שישה ימים
13.07.24 / 20:21
עו"ד שלום לוי, בעבר חבר מועצת העיר רמת-גן וכיום סמנכ"ל הפארק הלאומי על הזכרונות מהוריו
"הם היו כמו זוג יונים במשך 70 שנים ובחייהם ובמותם לא נפרדו", אומר בעצב עו"ד שלום לוי, על פטירתה של אימו, דליה לוי ז"ל (89), שישה ימים לאחר פטירת אביו, חנניה לוי ז"ל (89).
"אמא שלי זעקה בהלוויה על הקבר של אבא שלי שהיא רוצה להיות ביחד איתו, ההלוויה של אבא היתה ביום ההולדת אמא", הוא מספר עוד – "אמא לא רצתה לאכול והיתה בשיברון לב. חמישה ימים אחרי הלוויה, לאחר סעודת המצווה, היא נפטרה בביתה".
משפחת לוי מוכרת בגבעתיים לדורותיה וגם ברמת גן היא מושרשת. סיפורה ממחיש את סיפור תקומת ישראל.
עו"ד שלום לוי, המכהן כיום כסמנכ"ל הפארק הלאומי ברמתן גן, כיהן בעבר בשורת תפקידים בכירים, בהם יו"ר מזכירות דן וחבר מועצת עיריית רמת גן.
"אבא שלי נולד בשכונת התקווה בתל אביב וכנער התנדב לאצ"ל. הוא העביר חומרי נפץ וכרוזים", מפליג שלום לוי במנהרת הזמן – "אבא שלו, שלום שאני קרוי על שמו, עבד כבמוסך דן ברחוב ארלוזורוב בתל אביב וגם אבא שלי החל בגיל 14 לעבוד כעוזר מכונאי בדן. אני ואח שלי היינו דור שלישי בדן. הרבה שנים אבא שלי הסיע כחבר דן תיירים והיו קבוצות תיירים שביקשו לנסוע איתו, הוא הכיר ואהב את הארץ".
לוי מספר עוד, שאימו נולדה ברחוב קרית יוסף בגבעתיים והיתה מהילדות הראשונות בעיר ובגיל 18 זכתה בתואר מלכת היופי של גבעתיים.
"היא גדלה וחיה עד יומה האחרון בעיר שמאוד אהבה. אבא שלה, יחזקאל, היה מחלק הנפט הראשון בגבעתיים. הוא היה נוסע במסנוע עם פעמון ואנשים היו יורדים לקנות נפט", הוא אומר.
שלום לוי ממשיך לספר על הוריו שלא נפרדו גם במותם: אמא היתה ציירת מוכשרת ובמהלך השנים פתחה תערוכות ואף לימדה בהתנדבות ציור ואומנות במרכזי יום ברימלט ושיכון ותיקים ברמת גן ובבית יד לבנים בגבעתיים. היה לה סטודיו בבית והיא מאוד אהבה לצייר דמויות מקראיות, נופים וטבע. יש לה יצירות מדהימות. הציורים היו אהבתה הגדולה".
בני הזוג חנניה ודליה לויי היו נשואים במשך כ-70 שנים והותירו אחריהם דורות המשך ומורשת. "הם מאוד אהבו את המשפחתיות. היינו ארבעה ילדים –שני אחים ושתי אחיות (שלום, רמי, חווה, ויעלי) וההורים שלי זכו לראות גם 12 נכדים ו-12 נינים, שהיו האושר הגדול ביותר עבורם".
בני הזוג לוי גידלו את ארבעת ילדיהם בגבעתיים. "ההורים היו מאוד מחוברים, שניהם היו בשלנים והשלימו זה את זו, כמו סיר למכסה", מספרת עוד אחותו יעלי – "הם חינכו אותנו לדרך ארץ, אהבת ישראל ולערכים".
שלום לוי מציין עוד שעד לאחרונה אביו היה בקו הבריאות. "הוא עבד בהתנדבות בחנות למוצרי טבע ברמת גן, המשיך לנהוג. לא מזמן חגגנו לו בפארק הלאומי יום הולדת 91 עם כל המשפחה והיה מאוד שמח ומרגש".
אבל לאחר שחלה בפתאומיות בדלקת ריאות, אביו הלך לעולמו. "הוא נפטר ביום שישי בלילה. אמא שלי לא רצתה לחיות בלעדיו, היא לא רצתה להישאר לבד. ניסינו לעודד אותה, אבל היא לא רצתה להמשיך לחיות. אחרי סעודת המצווה, בחצות, היא הלכה לעולמה. אבא נפטר בחצות והיא נפטרה בחצות", אומר עוד לוי בעצב – "כואב לנו מאוד וזה מאוד קשה, אבל זה היה הרצון שלה, בחייהם ובמותם לא נפרדו".
ביום שישי, חמישה ימים לאחר הלוויית האב בבית העלמין נחלת יצחק, נטמנה לצידו האם.
רבים הגיעו לנחם את בני משפחת לוי, בהם ראש עיריית רמת גן כרמל שאמה הכהן, ראש עיריית גבעתיים רן קוניק, שר האנרגיה אלי כהן, קונסול ישראל בניו יורק אופיר אקוניס, חברי מועצה בהווה ומהעבר במת גן, בהם אלי מוסרי ותושבים רבים שהוקירו את המשפחה.
אחד מהם, יענקל'ה ירדני, פעיל בשכונת מרום נווה, סיפר על ההיכרות עם חנניה לוי בעת ששירת בבסיס רפידים בסיני.
"הייתי אז בשירות קבע במרכז האספקה ברפידים בסיני וחנניה היה מגיע פעמיים בשנה למילואים. בכל פעם שהוא הגיע זו היתה שמחה גדולה עבורנו כולם שמחו, חנניה היה בשלן בחסד עליון, היה לו לב ענק", סיפר ירדני – "הוא היה איש של אנשים, עם נתינה אין סופית, הוא איך שאומרים באידיש 'מאנץ' – אדם שהיד שלו פתוחה והלב שלו פתוח, הוא היה דמות מיוחדת".
הכתבה באדיבות: משה כהן המקומון רמת גן גבעתיים