רעידת אדמה במערכת החינוך ברמת גן: מנהל אהל שם הודיע שיעזוב בסוף השנה
23.02.26 / 07:40
מנהל התיכון ששמו עלה לכותרות לא פעם בשנים האחרונות, הודיע כי יעזוב לאחר תשע שנים בתפקיד
רעידת אדמה במערכת החינוך ברמת גן או שברור היה שיגיע השינוי? מנהל תיכון אהל שם, ישראל וילוז׳ני הודיע אמש על סיום תפקידו. ״עם סיום שנת הלימודים תשפ"ו אסיים את תפקידי כמנהל בית הספר. לאחר תשע שנים בניהול בית הספר המפואר "אהל-שם" אני ממשיך בדרכי״, כתב במכתבו.
וילוז׳ני כתב ״תיכון "אהל-שם" שינה פניו בתקופת ניהולי. נעשו, ועדיין נעשים, שינויים פדגוגיים וחברתיים רבים, שינויים ארגוניים, ואפילו שינויים פיזיים בחזות בית הספר. אין לי ספק שצוות בית הספר המוכשר – מורים ועובדים יחדיו – תחת ההנהגה החדשה, ימשיך במלאכה ויוביל את בית הספר לשיאים חדשים״.
כזכור, שמו של וילוז׳ני היה מעורב בשנים האחרונות בלא מעט פרשיות ועלה לכותרות שלא תמיד בהקשרים חיוביים. גם במכתבו הוא התייחס למצב החברתי במדינה ״כמחנך, אני נעצב מאד מהפילוג ההולך וגדל שוב בחברה הישראלית. נראה היה שהטבח הנורא של השבעה באוקטובר, והמחיר הכבד כל כך שהחברה הישראלית, כיחידים וכלאום, שילמה במלחמה הארוכה בעזה, יסמנו קו שבר כל כך משמעותי, שלאחריו לא נחזור לעימותים ולהסתה. לצערי, חזרנו להתעמת בתוכנו. אני מאמין באמונה שלמה, שהמשימה שלנו בחינוך היא לנסות לגשר על הפערים בין חלקי החברה, והמשימה שלקחנו על עצמנו השנה בחינוך החברתי-ערכי תלך ותגבר בשנים הבאות – הן ב"אהל-שם" והן במערכת החינוך כולה״.
וילוז׳ני בחר לסיום בציטוט השיר "כי שירי הוא בת קול ברוח, מכתבתי השלוח. מסילת חיי, געגועיי, הד תפילותיי׳. העשייה החינוכית שלי לאורך השנים היא בת קול ברוח, מכתב שלוח, מסילת חיי. היא ניגון תמידי של תקווה לשינוי, של תקווה לריפוי חברתי. שורד השבי אלון אהל אוהב את השיר הזה במיוחד. היה לו חשוב לשיר אותו ב"כיכר החטופים". אני מקווה שיבוא יום ונוכל כולנו לשיר אותו יחד כחלק מהתהליך הכה חשוב שעל מערכת החינוך והחברה הישראלית לעבור. עוד יגיע זמן התודות לרבים שהלכו איתי, במעגלים השונים, ותרמו ועזרו להצלחתו של בית הספר. בינתיים – עלו והצליחו״ סיים המנהל הותיק.
