פרשת השבוע: פרשת ויחי

בס"ד
אין עוד מלבדו

חולי שניתן לריפוי, צמיחה ממקום של טומאה והגעה למקומות נעלים וקדושים ביותר.
"וַיִּקְרְבוּ יְמֵי-יִשְׂרָאֵל, לָמוּת"... וַיְהִי אַֽחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיּאמֶר לְיוֹסֵף הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה וַיִּקַּח אֶת־שְׁנֵי בָנָיו עִמּוֹ אֶת־מְנַשֶּׁה וְאֶת־אֶפְרָֽיִם"
כמה עצוב לדעת שאדם אהוב עומד לעזוב את העולם, ונותר לקוות שיהיה סימן לפני כן כדי להרבות בתפילות לרפואתו והמתקת הדינים ולהיפרד בטרם עם הכנה מראש.
הפרשת עוסקת בימי חייו האחרונים של יעקב במצריים ובברכות שהעניק לבניו וגם לנכדיו מנשה ואפריים. פרשה זו מסיימת את ספר בראשית ונוהגים לברך בה "חזק חזק ונתחזק".ספר בראשית התחיל עם חטא האדם הראשון , ופרשה זו חותמת את החומש בתיקון הראוי, עם מותו של יעקב אבינו שמכונה "ישראל".
הגמרא אומרת שלפני שיעקב אבינו היה חולה, אנשים היו נפטרים ללא התראה מוקדמת אפילו מעשיית אפצ'י. עד שבא יעקב אבינו וביקש רחמים ואמר לפני הקב"ה : ריבון כל העולמים! אל תיקח את נפשי ממני עד שאזכה לצוות את בני ואת בני ביתי. ונעתר לו, שנאמר, "וַיְהִי, אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף, הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה". (מדרש "רבה") לפיכך חייב אדם לומר בעטישתו: חיים, שנהפך המוות הזה לאור, שנאמר, “עֲטִישֹׁתָיו תָּהֶל אוֹר” (איוב מ”א י").
מהרגע שיעקב נהיה חולה התחיל להיות חולי לפני הפטירה ר"ל .שאדם יודע שהוא או שחברו חולה הוא יכול להתפלל עליו, ובזכות התפילות יכול החולי להתרפא.
לדוגמא שמריים אחותו של משה רבינו חלתה, הוא התפלל עליה "אל נא רפא נא לה" ובזכות תפילותיו שנענו היא הבריאה.כשמישהו לא מרגיש טוב נוכל להשתמש במשפט זה ולהשתמש בזכות אבותינו ככוח לרפא, שיש איתות ישנה הזדמנות להתפלל ולהמתיק דינים.
יעקב אבינו- הקב"ה כינה אותו "אלוהי ישראל" , יש לו את הכוח של "אל נא רפא נא לה" ואצלו התחיל גם החולי.
יוסף מגיע ליעקב עם שני בניו. ראשית מבקש יעקב להיקבר בכנען, ואח"כ מודיע לו הודעה מרגשת כי "אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי"- הוא מבשר ליוסף שבניו מנשה ואפרים יהיו במניין 12 השבטים למרות שהם נכדיו.בניו של יעקב נחשבו לגדולי עולם שהשביעו את הקב"ה במכירת יוסף, ולמרות זאת שיעקב מברך את נכדיו הוא אומר להם -"בך יברך ישראל" ועד היום אנחנו מברכים- "ישימך כאפרים ומנשה". 10 ילדיו של יעקב היו צדיקים קדושים שגדלו כולם בביתו של גדול הדור בטהרה.לעומת זאת – מנשה ואפרים גדלו במצריים עם גויים ובטומאה ושמרו על דרגת קדושתם ולא התפתו, ולכן דרגת קדושתם גבוהה בהרבה מזו של 10 השבטים. מזה ניתן ללימוד יסוד גדול- כל אדם יכול להגיע לגדולה, לה משנה מאיזה רקע הגיע ומה היה לפני כן והדבר תלוי במידותיו והזדככותו בקדושה.
כשיוסף מביא את בניו להתברך מאביו יעקב אבינו, יעקב עיוור.משכל את ידו יד ימין על אפרים ויד שמאל על מנשה.כשהבחין בכך יוסף הוא ביקש להחליף בין הידיים והכתוב מספר שיעקב כאב את כאבו אך סירב להחליפן ואמר לו שגם מנשה יהיה לעם וגם הוא יגדל, אמנם אחיו הקטן אפרים יגדל ממנו.ממנשה- יצא גדעון שעתיד לשפוט את ישראל ומזרעו עתיד גם לצאת יהושוע בן נון, שעתיד להנהיג את עם ישראל ולשמש את משה רבינו.
בזכות מה זכה אפרים לגדולתו- הוא עזב את בית אביו המפואר במצריים ,ישב בבית יעקב ולמד תורה מפיו במשך 17 שנים.
מנשה – בניגוד לאחים של יוסף שקינאו בו, שיעקב שם את יד ימין דווקא על אחיו הקטן אפרים הוא שתק,לא אמר מאומה, פרגן לאחיו ולא הרגיש שמץ של קנאה. יש כאן תיקון לקנאת האחים ואהבת אחים טהורה עם אמונה שהקב"ה מסובב את הכול לטובה.שיעקב מבחין בכך הוא מברך את מנשה- הלוואי שכל הדורות ינהגו כך.
בסוף הפרשה יעקב נקבר במערת המכפלה ליד האבות והאמהות הקדושים. עשיו מתנגד לקבורתו ולבסוף נהרג ע"י חושים בין דן .

🌺סיפור מרגש לשבת קודש🌺
והילד הזה הוא אני....עם אמונה ובטחון שנטועים בילד , השמיים הם הגבול..
סיפור אמיתי שישאיר אותכם מופתעים. המעשה מובא בספר סדר הדורות (ד' אלפים תתקכ"ז) בשם שלשלת הקבלה.
היה תלמיד חכם בשם מימון שהקדיש חייו ללימוד תורה. והינה בחלומו הורו לו משמיים ללכת לעיירה הסמוכה ולהתחתן עם ביתו של הקצב. הוא התעלם מהחלום בפעם הראשונה והשנייה, ובפעם השלישית- החליט ללכת לעיר קורדובה ולחפש את בת הקצב.ואכן מצא בחורה יראת שמיים. השניים מצאו חן האחד בעניי השנייה והתחתנו. האישה נכנסה להריון ולמגינת הלב ,נפטרה בלידתה.מימון נשא אישה אחרת שהולידה לו אחים. את ילדו האחר היא לא חיבבה והוא היה הכבשה השחורה בבית, וגם התקשה בלימוד תורה. האישה , האם החורגת בקשה לגרש את הילד חזרה לסביו וסבתו .הילד הפגוע הגיע אליהם , גם שם היה לו קשה ללמוד תורה , ויום אחד הוא שמע את הסבתא אומרת לסבא- שקשה לה עם נוכחותו בבית וצריך למצוא פתרון. הוא נפגע מאוד וקפץ בלילה מהחלון וברח. הגיע לבית כנסת ונרדם שם מעייפות. בבוקר, ר' יוסף בן מיגאש הגיע לבית כנסת ומצא את הילד להפתעתו. הילד סיפר לו בכאב שאין לו לאן ללכת ושהוא לא רצוי. ר' יוסף שם לב שמדובר בילד חכם , עם שכל חריף שיכול להתעלות בתורה. ר' יוסף אמר לו שמעתה הוא ידאג לו כאילו היה בנו וכך היה. הילד למד ממנו תורה ,גדל והחל להרביץ תורה ברבים. לימים הגיע לגיל שידוכין ורבי יוסף הציע שידרוש ברבים בבית כנסת אליו נגיע אביו ,ר' מימון. וכך היה. ר' מימון התפעל מאוד מהנער והציע לו כשידוך את ביתו. הנער, ששמו משה בכה ואמר לאביו שהוא בנו, עליו וויתר. ר' מימון אמר שהוא ראוי נישק וחיבק אותו והילד הזה הוא .... *הרמב"ם* בכבודו ובעצמו.
מה לומדים מהפרשה?

שנהיה טובים האחד לשני,ללא קנאה (כמו מנשה), נאמין בילדינו, ונזכור כי לא משנה מהיכן באנו, אנחנו יכולים להצליח ולהגיע לשחקים לעלות ולהתעלות והכל תלוי באמונה בעצמנו.
בריאות טובה לכולם ואריכות שנים.

בשורות טובות ושבת שלום!

יפית נהרי🌺🌺(לקוח מ"תורת הריף")