פרשת השבוע: פרשת ויגש

כמה פעמים אנו סבורים שאנו עושים את המעשה הנכון כלפי האחר, ובדיעבד מבינים שפעלנו מהשיקולים הלא נכונים וכי יצר הרע השפיע עלינו ברגע הבחירה, וסנוור את עניינו.
כך קרה גם לאחיו של יוסף, שהיו מונעים מקנאה כלפיו.

"ויאמר יוסף לאחיו ,אני יוסף, העוד אבינו חי,ולא יכלו אחיו לענות לו כי נבהלו מפניו".
דרגתם של האחים של יוסף הייתה גבוהה מאוד עד שאפילו הקב"ה התחייב להם בשבועה שלא לספר ליעקב על מכירתו של יוסף.אם כך כיצד עשו האחים מעשה קשה ולאחר מכן מכרו אותו לעבד? מצוין שהאחים הקימו לעצמם בית דין של קודש, של דין תורה ודנו את אחיהם, והגיעו למסקנה שעליו להימכר כעבד.רק בדיעבד הסתבר לאחים הקדושים שטעות הייתה בידם וכי מה שהניע אותם הייתה הקנאה, ויצר הרע ולא טעם מוצדק.
השבטים הקדושים דנו את יוסף לדין רודף אבל בשמיים צעקו "קנאה" ,כי בשמיים רואים את האמת ולא את השקר שמבלבל את האדם.
שהריי לנתק בן מאביו, דם מדמם ולגרום לסיכון לחייו של האב הצדיק יעקב,מדובר במעשה לא מוצדק ומבייש.
"עוד יוסף חיי.."
בהמשך הפרשה, הידיעה המרגשת שיוסף חיי מגיעה ליעקב,בתחילה יעקב מאמין להם אך חושש ממצבו הרוחני של יוסף ,כי נאמר לו שיוסף מושל במצריים,והוא חשש שיוסף נפל ממדרגתו הרוחנית והקדושה. אך, שהוא מבחין בעגלות שיוסף שלח לו הוא מבין שיוסף לא נפל ממדרגתו.
(לפני 22 שנים יעקב לימד את יוסף שיעור על עגלה ערופה) יוסף מבקש למסור ליעקב את השיעור כולו לרבות קושיות ותירוצים.
בפגישה המרגשת בין יעקב ליוסף מצוין שיעקב נופל על צווארו,לא מצוין שהוא מחבק ומנשק את יוסף. אלא- כאות הוקרה לקב"ה יעקב קורא קריאת שמע ,דווקא ברגע כל כך מרגש שסוף סוף יעקב פוגש את הבן שכל כך אהב,וחשב אותו בטעות למת, הוא מודה לקב"ה.בנושא זה הסטייפלר הצדיק זצ"ל הוסיף שדרך הנהגתם של צדיקים הפוכה מדרכם של רוב בני האדם, שכן על אף שחתן עצמו פטור מקריאת שמע ביום חתונתו(לפי רבן גמליאל) , חתן צדיק אמיתי לא ירצה לבטל שם מלכות אפילו שעה אחת.
יוסף לא הצטרף לאביו לקריאת שמע משום כיבוד הורים והצפין רגשותיו העזים כלפיו בשקט וצינעה.
יהודה ניגש ליוסף- עת עתה פנו האחים ליוסף באמצעות מתורגמן ,כעת יהודה משנה את אופן הפנייה פונה ליוסף ומבקש לדבר איתו ישירות בשפת הקודש, שאדם מדבר מעומק ליבו זה עושה רושם גדול ביותר ונכנס ללב של האנשים. יוסף חפץ להמשיך לאט לספר לאחיו שהוא יוסף,טרטר אותם פעמיים והתנהג איתם בצורה קשה,אך כעת שיהודה מדבר מהלב בלשון הקודש,יוסף לא יכל לעמוד בזה ,ולאחר מכן התגלה לאחיו. מכך לומדים- שלאדם יש דרך לגשת לאחר, שאדם מדבר בכנות מליבו, ולא נותן לאף מחשבה לבלבל את טוהר ליבו, יש לו סייעתא דשמייא שמסייעת לו במימוש רצונו.יהודה פונה ליוסף ובו זמנית מדבר גם לקב"ה:"בי אדוני , ידבר נא עבדך".מתי שאדם רוצה סייעתא דשמיא ולבקש משהו גדול וחשוב ,עליו לדבר את הדברים כך שתהיה להם משמעות בעבור הקב"ה ולשם שמיים, וכמובן לבקש עם כוונת הלב.
לב טהור- מבואר במדרש שהלב מחולק לשניים.בחלק הימני שוכן יצר הטוב ובחלק השמאלי שוכן יצר הרע.ע"י שמקדשים עם החלק הטוב שבלב את חלק הרע ניתן לומר "לב טהור ברא לי אלוקים". כך יהודה מסמל עבודת השם חיצונית ויוסף מסמל עבודת השם פנימית.
סיפור אמיתי לשבת קודש - מידת הכעס, וברית כרותה לשפתיים.
2 נשים המתינו לעלות על אוטובוס לירושלים. עבר אוטובוס אחד מלא באנשים. שהגיע האוטובוס השני, אנשים ניסו להידחף בכוח ולהיכנס. 2 נשים דחפו אחת את השנייה שכל אחת סוברת שזהו תורה לעלות והיא הייתה שם קודם. אחת מהן פנתה לשנייה עקפה אותה בטוענה שהיא הייתה קודם, ברגע שהיא עלתה לאוטובוס הוא נסגר והבחורה השנייה שנשארה מחוץ לאוטובוס, כעסה מאוד וקיללה בשעת כעס:"הלוואי שלא תגיעי בחיים".
לאחר מכן,פורסם שבאותו הקו לירושלים היה פיגוע והיו הרבה נפגעים ופצועים ר"ל.האישה שכעסה , כל כך הצטערה על מה שאיחלה לבחורה השנייה בליבה , וחשבה לעצמה שמא אולי מה שאיחלתי לה התממש והיא נפטרה. היא החליטה ללכת לכותל, להתפלל ולבקש סליחה.
בעודה חוזרת מהכותל, בדרך לא דרך היא פגשה בבחורה השנייה מהאוטובוס, שתיהן התחבקו בהתרגשות עצומה. מסתבר ששתיהן באו לכותל ומאוד חששו האחת לגורל השנייה.הבחורה שעלתה לאוטובוס, לא הייתה באוטובוס של הפיגוע, וחשבה שהבחורה הראשונה עלתה לאוטובוס שבא אחרי ובו היה הפיגוע. ב"ה שתיהן ניצלו והודו לקב"ה.
מפרשת השבוע אנחנו לומדים שלא להיות מונעים מכעס, מקנאה ומתאווה, עלינו לבקש שיצר הטוב יגבור על יצר הרע ולא יבלבל אותנו ואז יהיה לנו "לב טהור".
הגישה לפנות לאדם בדבר חשוב אם זה לבוס, לבן הזוג, ולכל דבר ועניין היא לדבר מהלב, עם כוונה אמיתית ולערב את הקב"ה במה שאנחנו מבקשים ע"מ שנקבל משמיים סייעתא דשמיא ואמן שכל משאלות ליבינו יתגשמו לטובה.

בשורות טובות לכל עם ישראל, ושבת מבורכת🌺
יפית נהרי(לקוח מ"תורת הריף")