פרשת השבוע: "פקודי"

הפרשה מתחילה במילים הבאות: ״אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל-פִּי מֹשֶׁה עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן..״.

הפרשה נפתחת במפקד של כלי המשכן, ובאזכור שמם של אלו האחראים על עיצוב המשכן בהתאם להוראות ה'. המפקד הוא מעין "ספירת מלאי" של כל כלי המשכן, רשימה שכוללת חומרים, מידות, כמויות ומספרים של כלי הקודש

הפרשה ממשיכה בתיאור הפעולות השונות של יצירת הכלים ומדגישה שכל הכלים צריכים להיעשות בדיוק לפי ההנחיות שנתן משה ועל-פי הציווי האלוהי. בפרק מ' מופיעה רשימת ההכנות לקראת היום הגדול, א' ניסן, שבו יתקיים טקס חנוכת המשכן. לאחר כל העבודה המרובה של בעלי המלאכה והאומנים, מתכונן משה להתחלת העבודה במשכן, ומצטווה מפי ה' בסדרה של ציוויים ("ושמת את ארון העדות… והבאת את השולחן… וערכת את ערכו… ונתת את מזבח הזהב… ולקחת את שמן המשחה…"). רשימה ארוכה ומורכבת של פעולות אותן צריך משה לעשות, בהתאם להוראות שנותן לו ה'.

משה ממהר לבצע את הפעולות השונות. הוא מקים את המשכן כנדרש, ופעולותיו המדויקות מתוארות במגוון רחב של פעלים: "ויתן את אדניו… ויפרוש את האוהל… ויערוך עליו ערך לחם… וישם את המנורה באוהל מועד".

הגיע הרגע הגדול. עכשיו לאחר שנשלמו כל ההכנות, וכל הפעולות נעשו בדיוק על-פי הציווי האלוהי, מתארת הפרשה כיצד ירד האלוהים, וכיסה בענן את המשכן.

שבת שלום וחודש טוב ומבורך!

▪️יום ראשון ראש חודש ניסן שיבוא עלינו לטובה לברכה ולגאולה...
▪️מיום ראשון ניתן לברך ברכת האילנות.
▪️אין אומרים תחנון כל חודש ניסן.
▪️מיום ראשון אומרים ברכת הנשיאים.
לעילוי נשמת גאולה סולימני בת מלכה ז״ל