פרשת השבוע: ״וישב״
20.12.24 / 13:44
כניסת השבת ברמת גן 16:17 | יציאת השבת ברמת גן 17:21
״וגם אני חולם כמו יוסף...״
יוסף, האיש בלי טיפת מזל. זה שתמיד נקלע למקום הלא הנכון בזמן הלא הנכון. זה הסיפור על בנה הבכור של רחל שהתפללה לילדים אך נפטרה בלידת בנימין. יוסף היתום הופך לבן האהוב על אביו, ומעורר עליו את קנאת האחים שמנסים להיפטר ממנו. הם זורקים אותו לבור ומוכרים אותו לשיירת סוחרים בדרכה למצרים. משם הוא עובר לבית השר פוטיפר, ונקלע לעלילה מרושעת של אשתו, שבעקבותיה הוא מושלך לכלא המצרי לשנים ארוכות.
מפתיע, אבל יוסף הוא גם האיש עם הכי הרבה מזל! זה שתמיד נקלע למקום הנכון בדיוק בזמן הנכון. הוא נמכר לעבד בדיוק כשפוטיפר מחפש מנהל למשק הבית, מתמנה לתפקיד וזוכה להצלחה מסחררת. בכלא מצטרפים אליו שניים משריו הבכירים של פרעה שחולמים חלומות מטרידים, ויוסף הוא האיש שנמצא שם כדי לפתור את החלומות ברוח הקודש. כשהשרים משתחררים המלך חולם גם הוא, והחרטומים לא מוצאים פתרון שמניח את ליבו. אז נזכר בו השר שהשתחרר, ויוסף מובל למלך היישר מהכלא ופותר לו את החלומות, כשהוא מוסיף עיצות נועזות שהופכות את מצרים לממלכה השולטת, את פרעה לאיש החזק בעולם, ואת יוסף עצמו - למשנה למלך!
אז האם יוסף בר מזל או חסר מזל לחלוטין? ולמה הוא נקרא יוסף הצדיק? הרי גם אברהם, יצחק ויעקב היו צדיקים, וגם משה ואהרון, דוד ושלמה...
תשובה אחת עונה על שתי השאלות.
כמעט כל אדם שהיה עובר חיים מטלטלים כמו יוסף, היה נזרק לתהומות הייאוש, או לפחות זועק לשמים: 'למה זה מגיע לי?!' אבל לא רק שיוסף לא זועק, הוא מוצא צדק בכל דבר שקורה לו. מבחינתו - הכל לטובה! כבר כשהיה ילד, גילו לו החלומות שהוא נועד לגדולה ויש לו שליחות, והוא לא נרתע גם כשאחיו מזלזלים ואביו נוזף בו. יוסף שומר בליבו את האמת, ויודע שיום יגיע והחלומות יהפכו למציאות.
אירועי החיים לא מערערים את האמונה שלו. הוא יודע שהדרך מכוונת, וכל פניה היא בהשגחה פרטית מדויקת. זה בדיוק מה שמאפשר לו לא ליפול בדרך, ולראות בכל רגע נתון את ה-רגע החשוב ביותר בחייו. כך, הוא מצליח לזהות הזדמנויות חדשות במקומות שאחרים נופלים ומתרסקים, ומבין שייעוד גדול מחייב לעבור גם בדרכים עקלקלות. יוסף בוחר לראות באנשים ובמאורעות קרש קפיצה למילוי השליחות שנועדה לו.
יוסף הצדיק את כל מה שעבר עליו, כי האמין באמת שהכל חלק מתוכנית אלוקית שנרקמה במיוחד עבורו! אין טעויות או מקריות, רק השגחה פרטית, ולכן גם אין כשלונות, כי הם חלק בלתי נפרד מההצלחות. אין באמת טובים ורעים, רק אנשים שממלאים תפקידים שונים בחיים שלנו, ומקרבים אותנו ליעד הבא, גם אם בזמן אמת קשה להבין למה ואיך. זוהי הסיבה שיוסף לא כועס וממש לא מתייאש. הוא לא מתרשם מהירידות, בדיוק כמו שהוא לא מתרשם יותר מדי מהעליות.
הבטחון האבסולוטי של יוסף בקב"ה מאפשר לו לחיות בבהירות מופלאה בתוך החושך.
כאשר יודעים שה-כל מאת השם, לא נופלים מכל טוויסט לא צפוי בעלילה. יוסף מצליח למצוא הזדמנות בכל סיטואציה - כל רגע עבורו הוא הרגע הנכון, וכל מקום - המדויק ביותר. הבור והכלא שווים בעיניו כמו תפקיד המנכ"ל וכסא המשנה למלך.
בנימה אישית, הערב י"ט כסלו הוא ראש השנה לחסידות. כבר כמה עשורים מאז שחיי עברו מהפך תודעתי ששינה את חיי ובעקבות כך את כל מי שמכיר, שומע או קורא אותי. מאז נפתחה בפניי תיבת האוצר הגנוז, ונחשפתי לדרכה המיוחדת של החסידות, למדתי ועודי לומדת בכל יום מחדש להתבונן על החיים מזווית הראיה של אלוקים.
יוסף הוא מודל מצוין לחיים על פי חסידות: חיים שבמרכזם עומדת ההשגחה הפרטית. חיים בהם לומדים לחפש ולמצוא בכל מקום ובכל מצב את כוחה העצום של הנפש האלוקית שבתוכנו. חיים שמעמידים במרכז לא את מה שעובר עלינו או מה אנחנו צריכים, אלא את השליחות שלנו בעולם. מתוך כך מעניקה לנו החסידות כלים מדהימים להתרומם מכל מצב, וגם במצבים קשים למצוא את השליחות שלנו. החסידות שמה דגש על המתנה העצומה שנתן לנו הקב"ה - להיות שותפים לבריאת המציאות ולהפוך את העולם הזה למקום טוב וראוי יותר.
כבעלי תשובה או 'דתיים מבית' אנחנו עשויים להתרכז בקיום המצוות, בתפילה ובעבודת השם הפרטית שלנו. הרבי מליובאוויטש מביא תפיסה מהפכנית בה קיום המצוות שלי הוא רק חלק קטן מהפאזל. זה שאני מדליקה נרות שבת זה יפה, אבל מה עם השכנות? והעובדות במשרד? והגננת של הילדה? צאי ותדליקי את האור של עוד נשים וילדות. גם לא צריך להיות רב או פרופסור כדי להשפיע, למדת א, ב? תעביר את זה הלאה. כולנו רקמה אנושית ואלוקית אחת, ויש בינינו ערבות הדדית ואם אנחנו נדאג לעשות מה שהשם רוצה מאיתנו, הוא כבר ידאג לשלנו.
זוהי הבחירה שלנו אם לחיות בתודעה של גלות או גאולה, ועיצה ממני - ללמוד חסידות זה לגמרי גאולה! שיעורי תניא נפתחים בימים אלה בכל בתי חב"ד בארץ ובעולם, וכולם מוזמנים להצטרף! לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות ניכתב ונחתם.