פנייה לוועדה לבחירת שופטים: הדיון במועמדותו של היועץ המשפטי להנהלת בתי המשפט לתפקיד שופט מנוע בעת הזו
13.10.24 / 17:43
באחרונה התקבלה במשרד המשפטים פנייה שעניינה מניעות הדיון במועמדות היועץ המשפטי להנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, לתפקיד שופט. על פי המכתב, מנוע הדיון במועמדות זו בעת הזו בשל תלונות שהוגשו נגד עו"ד לייזר ואשר לא התבררו עוד, ובשל "הליך משפטי" אשר ככל הנראה מתנהל נגדו
במשרד המשפטים התקבלה באחרונה פנייה שעניינה מניעות הדיון במועמדות היועץ המשפטי להנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, לתפקיד שופט. דבר מועמדותו של עו"ד לייזר לתפקיד שופט, מועמדות שהוגשה עוד בשנת 2021, לא נחשף לציבור עד אמצע יולי 2024, אז נודע ברבים. מסתבר כי תלונות נגד עו"ד לייזר, שחלקן הוגש עוד בשנה שעברה, על עבירות לכאורה בהתנהלותו ובמסגרת תפקידו, נגנזו ממש לאחרונה בתואנות שונות. חלקן לא התברר בכלל וחלקן אף נסגר באופן חריג, בלא שניתנה לנילון, עו"ד לייזר, האפשרות להגיב על התלונה.
מעניינת במיוחד היא התלונה שהוגשה ללשכת עורכי הדין נגד עו"ד לייזר והסיבה בגינה נגנזה התלונה, סיבה המעלה שאלות כבדות משקל בעת הזו לגבי מועמדות עו"ד לייזר לשופט. התלונה החלה כתלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, מחוז ירושלים, על שהעלה על הכתב דברים הנחזים כלא נכונים במכתב לשר המשפטים הקודם (מר גדעון סער), ובכך נחזה כי גרם לכאורה להטעיה של השר ובעקיפין של בית המשפט. על פי התלונה, הייתה בכך הפרה לכאורה של כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית).
דבר ההטעיה לכאורה של עו"ד לייזר נגע לפעולת וועדה ציבורית במשרד המשפטים שנועדה לברר תלונות נגד נציגי ציבור בבית הדין לעבודה, ולתת המלצה לשר המשפטים. מכאן שמה "הוועדה המייעצת". הקשר פעולת הוועדה המייעצת למכתבו של עו"ד לייזר הוא בטיוח לכאורה של תלונה נגד נציגת הציבור גב' רחל מצרי-לבני, אשר כזכור חתמה על "פסק הדין המועתק", של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, יממה בלבד לאחר שמונתה למותב השיפוטי, מבלי שיכלה לקרוא ומבלי שקראה את כל החומר הרב בתיק, מבלי ששותפה בדיון לקראת כתיבתו של פסק הדין או בכתיבתו ומבלי שנתנה החלטה בתיק.
הוועדה המייעצת לא טיפלה בתלונה החמורה. היא התכנסה כעבור כמעט שנה מיום הגשת התלונה והחליטה על צעד משמעתי בחודש אפריל 2022 שלא לחדש את מינוי נציגת הציבור, וזאת מבלי להתייחס כלל לתלונה נגד נציגת הציבור. מכיוון שבכל אלו, נחזה שהוועדה המייעצת פעלה בניגוד לחוק בית הדין לעבודה, ובפעולתה מנעה משר המשפטים לקיים את חובתו החקוקה, הוגשה עתירה לבג"צ. לאחר הגשת העתירה, כתב עו"ד לייזר את מכתבו לשר המשפטים בשם הוועדה המייעצת בנסיון נחזה לחלץ את הוועדה המייעצת מכשליה.
במכתב זה, כך נטען בתלונה, כתב עו"ד לייזר שני דברים הנחזים כלא נכונים ביחס להחלטת הוועדה המייעצת: הראשון כי היא נתנה "המלצה" לשרים; השני כי היא מסרה שלא יכלה לקבל החלטה חד-משמעית בתלונה נגד גב' מצרי-לבני. אך מתוך קריאת החלטת הוועדה ומסיום כהונת גב' מצרי-לבני אשר חל מיד בעקבותיה, נחזה כי הדברים אינם נכונים: לא מדובר בהמלצה אלא בהחלטה, בניגוד לחוק ותוך חריגה מסמכות; ולא היתה כל התייחסות לקושי להכריע בתלונה אלא רק לעצם העובדה שנציגת הציבור נתנה שתי גרסאות סותרות.
אולם התלונה נגד עו"ד לייזר קיבלה תפנית דרמטית כאשר היא הועברה לוועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין באופן חריג מבלי לבררה כלל בוועדת האתיקה המחוזית. כמו כן, מעיון נוסף במסמכים התגלה כי עצם מעורבות יועץ משפטי למערכת המשפט, גוף המבוקר בידי הוועדה המייעצת, בפעולה של הגוף המבקר, הוא הוועדה המייעצת, נחזה כניגוד עניינים מוסדי מובהק. במכתב תגובה שכלל בקשה לתוספת טענה לתלונה נטען כי מדובר במה שנחזה כניגוד עניינים והפרה של עקרון הפרדת הרשויות בידי עו"ד לייזר, שכן אין אדם יכול לייעץ בעת ובעונה אחת הן לרשות השופטת והן לרשות המבצעת.
בטענה הנוספת לתלונה נאמר עוד כי באותה העת ממש בה היה עו"ד לייזר יועץ לוועדה המייעצת בעניין התלונה נגד נציגת הציבור היה הוא גם בא-כוח משיב בעתירה בבג"צ (בג"צ 1666/22) שעניינה ביטול אותו פסק דין עצמו עליו חתמה נציגת הציבור. נחזה כי ניגוד העניינים כאן הביא לכך שבירור התלונה במלואו נפגע. יותר מכך, בקשותיו של העותר בעתירה, הלא הוא המתלונן בפני הוועדה המייעצת, כי יימסרו לידיו תגובותיה של נציגת הציבור לתלונה נגדה כדי שישמשו אותו בדיון בבג"צ ויוכיחו את צדקת טענותיו, נדחו בידי הוועדה המייעצת בשל "ייעוץ משפטי" שקיבלה, אשר כמסתבר ניתן בידי עו"ד ברק לייזר. מדובר, כך נטען, במה שנחזה כניגוד עניינים נוסף, מאחר שבתור בא-כוח צד בעתירה אסור היה לנילון לתת ייעוץ לוועדה הציבורית המונע מסירת מסמכים לצד השני בעתירה שיש בכוחם להשפיע על מהלך ההליך המשפטי.
לאחר שיהוי ארוך, ולמרות הבטחה שלא התקיימה לקבלת חוות דעת של חבר וועדת האתיקה, גנזה לבסוף וועדת האתיקה הארצית את התלונה, ככל הנראה מבלי לתת לעו"ד לייזר את האפשרות להגיב לתלונה בדבר ניגוד העניינים. התואנה בה השתמשה וועדת האתיקה היא כי "לאור העובדה כי קיים הליך משפטי תלוי ועומד כנגד הנילון בדבר התלונה שבנדון, הוחלט לגנוז את התלונה".
בפנייה לשר המשפטים, וכן לראש לשכת עורכי הדין, עו"ד עמית בכר, נטען כי עובדה זו שהתגלתה במכתב זה של וועדת האתיקה, לפיה "קיים הליך משפטי תלוי ועומד" נגד עו"ד ברק לייזר, מונעת לפי שעה את הדיון במועמדות עו"ד לייזר לתפקיד שופט בוועדה לבחירת שופטים. בפנייה נטען כי נחזה בבירור שאין לדון כלל במועמדות עו"ד לייזר לתפקיד שופט בעת הזו, עד אשר יתברר אותו הליך משפטי, אשר הטענות בו עלולות להטיל צל כבד על המועמד. עוד נטען במכתב כי אם אין הליך כזה, וודאי שעל וועדת האתיקה לפתוח שוב את התלונה על ההתנהלות החמורה ומכאן שאין לדון כלל במועמדות עו"ד לייזר לתפקיד שופט בעת הזו, עד לבירור התלונה לגופה.