כמה דוחות תנועה קיבלו תושבי רמת גן ממצלמות אכיפה?

אם קיבלתם בשנים האחרונות דוח חניה ממצלמת אכיפה ברמת גן, ייתכן שהוא הופק כחלק ממערך אכיפה המופעל ברחבי העיר: 100 מצלמות, 36,192 דוחות בסכום כספי של כ־14.3 מיליון שקל שהופקו בשנת 2024. אלא שלצד האכיפה, עולה גם שאלה אחרת: האם מערך המצלמות מופעל באופן מיטבי, והאם נשמר האיזון בין אכיפה לבין הזכות לפרטיות?

שאלות אלה עומדות במוקד פרק העוסק בשימוש במצלמות לאכיפת דיני התעבורה בדוח הביקורת השנתי על השלטון המקומי, שמפרסם השבוע מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן. במסגרת הביקורת נבדק מערך מצלמות האכיפה בארבע רשויות מקומיות, ובהן עיריית רמת גן, ונמצאו לצד נתוני האכיפה גם שורה של ליקויים הנוגעים לאופן הפעלת המצלמות ולשמירה על פרטיות הציבור.

100 מצלמות, עשרות אלפי דוחות ומיליוני שקלים בקנסות

מהדוח עולה כי עיריית רמת גן החלה להפעיל את מערך מצלמות האכיפה בשנת 2021. נכון לשנת 2025 היא מפעילה 100 מצלמות נייחות ברחבי העיר, לצד מצלמות ניידות המותקנות על שני כלי רכב. בשנת 2024 הופקו באמצעות המצלמות 36,192 דוחות בגין עבירות חניה ונתיבי תחבורה ציבורית, בהיקף כספי של כ־14.3 מיליון שקל.

אלא שמבקר המדינה מדגיש כי הצבת מצלמות אכיפה היא לא מטרה בפני עצמה. על פי חוזר מנכ״ל משרד הפנים 4/2018, על הרשויות לבחון מעת לעת האם הנסיבות שהצדיקו את הצבת המצלמות עדיין קיימות. למרות זאת, המבקר מצא כי לעיריית רמת גן אין אפשרות להפיק נתונים של מספר הדוחות שהופקו בכל מצלמה אולם שיעור הדוחות מתוך כלל האירועים שנבדקו במערכת המצלמות ירד מ־37% בשנת 2021 ל־13% בשנת 2025 – נתון שעשוי להצביע על עלייה ברמת הציות בעקבות האכיפה.

הזכות לפרטיות

לבחינת אופן הפעלת המצלמות יש חשיבות גם מבחינת השמירה על פרטיות הציבור. ככל שמצלמה ממשיכה לתעד את המרחב הציבורי אף שאינה משרתת עוד את מטרת האכיפה שלשמה הוצבה, גוברת הפגיעה האפשרית בפרטיות ללא הצדקה מספקת. 

בהקשר זה העלתה הביקורת כי עיריית רמת גן שמרה צילומים שהופקו באמצעות מצלמות האכיפה באיכות שאפשרה לפקחים לזהות עוברי דרך, בניגוד להוראות פקודת התעבורה, תקנות התעבורה (הפעלת מצלמות בידי רשות אוכפת לשם תיעוד שימוש שלא כדין בנתיב תחבורה ציבורית), התשע"ז-2016 וחוזר מנכ״ל 4/2018. 

עוד מצא המבקר כי בשנת 2024 מחקו הפקחים בעירייה כ־256 אלף אירועים שנחשדו כעבירות ממאגר הצילומים, אולם לעירייה אין מסמכים המתעדים את הסיבות למחיקתם, ואף לא התבצעה בקרה על פעולות המחיקה. 

לצד השימוש המידתי במצלמות, המבקר מדגיש גם את חשיבות השקיפות כלפי הציבור. מהביקורת עולה כי עיריית רמת גן פרסמה באתרה מידע חלקי בלבד על מדיניות האכיפה באמצעות מצלמות. בנוסף, היא לא פרסמה נתונים על היקף הקנסות שניתנו כתוצאה מהשימוש במצלמות ולא פרסמה נתונים על התועלת שהניב השימוש בהן, כגון השפעתו על הפחתת עומסי התנועה או על שיפור הסדר הציבורי. 

מידע כזה עשוי להגביר את אמון הציבור בפעילות האכיפה של העירייה, להוביל לצמצום טענות הציבור ולחזק את ההרתעה. לשם השוואה, בערים כמו לונדון וניו יורק מפרסמות הרשויות המקומיות באופן שוטף נתונים על היקף הקנסות ועל התועלת שנבעה מהפעלת מצלמות האכיפה.

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן: ״השימוש של הרשויות המקומיות במצלמות לאכיפת דיני חניה ונת"צים מייעל את האכיפה, אולם הוא עלול לפגוע בפרטיות של עוברי הדרך, ולכן מחייב בחינה זהירה ושימוש מידתי ומוגבל. 

ממצאי הביקורת העלו כי משרד התחבורה לא קידם את תהליך הפנייה לרשויות המקומיות שאינן אוכפות את החוק בנוגע לעבירות נת"ץ. חלק מהרשויות שמרו צילומים באיכות שאיפשרה לפקחים הצופים בהם לזהות עוברי דרך; והיו אף שהמשיכו לתעד את המרחב הציבורי באמצעות המצלמות, אף שכבר לא אכפו את חוקי החניה באמצעותן.

על הרשויות המקומיות להשתמש במצלמות האכיפה באופן מידתי והוגן ולצורך השגת התכלית של אכיפת דיני התעבורה; תוך שמירה על הזכות לפרטיות של עוברי הדרך. יש לבחון מפעם לפעם אם הנסיבות שהצדיקו את הצבת מצלמות האכיפה מלכתחילה עדיין תקפות, ואם יימצא כי המצלמות כבר אינן ממלאות את המטרה שהוגדרה להן, על הרשויות להפסיק את תיעוד המרחב הציבורי באמצעותן או לבחון את הצורך בשינוי מיקומן".