כלי מלחמה אוטונומיים

כלי מלחמה אוטונומיים

(גם באנגלית בעיתון הקהילה היהודית COMMUNITY VOICE בארה"ב)

צבאות בעולם עוברים שינויים חשיבתיים ומתאימים עצמם לשדה הקרב העתידי. כניסת הבינה המלאכותי (AI) אל חיינו משנה את היכולות הטכנולוגיות עד כדי שדרושה חשיבה חדשה להטמעת השינויים בצבא וכמו כן חשיבה מחקרית מה לא מתאים לצבא המודרני.

האוטונומיות טומנת בחובה סכנות שיש לחזות מראש.

מלחמת אוקראינה ברוסיה גרמה לחשיבה מקורית ויצירתית של הצבא האוקראיני. סוחר תבואה עשיר בשם רוברט ברובדי , שכינויו מדיאר (ההונגרי), התגייס לצבא האוקראיני החלש והביא עימו תפישה של שימוש ברחפניים שונים המותאמים למטרות השונות. לא רק רחפניים הביא מדיאר, אלא גם תרבות ניהול ורישום, מעסקי התבואה שלו, לצורכי מעקב וניתוח פעילות הרחפניים.

צה"ל הטמיע את השימוש ברחפניים וכמעט כל יחידה צבאית, מרמת הגדוד ועד לרמת הכיתה, מצוידת ברחפניים קטנים היכולים להמריא ולתת תמונת מצב בשטח ממבט על. רחפניים זעירים נכנסים אל בתים ועמדות ונותנים תמונה על נעשה בתוכם. חיל ההנדסה משתמש ברחפניים זעירים למיפוי מנהרות החמאס והחיזבאללה ולתכנון מבצע השמדת המנהרות. לא ירחק היום ובטירונות ילמדו החיילים להפעיל רחפניים ולא רק שימוש ברובים.

סוג מלחמה חדש הוא נחילי רחפניים שבו מספר גדול של רחפניים יכול לתאם בין הרחפניים את המידע ואת חלוקת התפקידים מבלי שיד אדם מנהלת אותם. זה אחד התחומים המתפתחים ביותר בעולם. כיום משרד הביטחון מפתח נחילי רחפניים שיעוטו על כוחות האויב.

חיל האוויר הישראלי החל שימוש בכלי טיס בלתי מאוישים (כטב"ם), או מטוסים ללא טייס (מל"ט) כבר לפני כ-50 שנים. כיום יש בחיל האוויר טייסות שלמות עם מטוסים ללא טייס השוהים באוויר כיממה. המל"טים נחלקים על פי משימותיהם. יש מל"ט לתצפית מעקב ומודיעין, ויש לתקיפה.

לחיל האוויר יש מטוסי תדלוק שאינם אוטונומיים אבל הם מסוגלים לתדלק באופן אוטונומי את מטוסי הקרב.

חיל האוויר הוסיף מערכות לייזר למטוסי קרב ולהליקופטרים. כשהמערכת מזהה טילי אוויר- אוויר או קרקע- אויר, משוגרת קרן לייזר אוטונומית המשמידה את טילי האויב. קרן הלייזר צורכת כמות גדולה של אנרגיה ואכן המטוסים צוידו במערכת המייצרת אנרגיה בכמות גדולה ומרוכזת.

חיל הנדסה פיתח הפעלה אוטונומית של דחפורי D9  המיועדים לפרוץ דרכים או להרוס בניינים ברחובות האויב. יושב מפעיל D 9  במרחק מהכלי ומנהג אותו בעזרת מצלמות ושלט רחוק, מבלי לסכן את מפעיל הציוד המכני הכבד (צמ"ה).

חיל ההנדסה הוסיף ניהוג אוטונומי לאלפי נגמשי "זלדה" ששכבו במחסני הצבא ללא שימוש מאחר והשריון הדק וגוף האלומיניום שלהם לא מגן יותר על החיילים. הנגמ"שים הועמסו במאות קילוגרמים של חומר נפץ ונשלחו אל עבר מוצבי האויב , שם הם התפוצצו והפכו לאימת אנשי החמאס.

כלים אוטונומיים אחרים הוכשרו לפינוי צירים והובלת אספקה צבאית. הובלת אספקה צבאית הינה פעולה מסוכנת מאוד. שיירות של משאיות עם אספקה של חומרי לחימה ותחמושת או מזון, הן טרף קל למטוסי האויב או לתותחנים המקבלים מיקום מדויק של השיירה.

יחידת "תלתן" עוסקת באספקת לוגיסטיקה באמצעות רחפניים או כלי רכב אוטונומיים אשר יחליפו את שיירות האספקה הפגיעות.

בתוכנית "כרמל" בונים את ה-רק"מ (רכב קרבי משוריין) העתידי שיופעל באופן עצמאי. כינויו "היגואר". זהו רכב קטן ואוטונומי שנע על גלגלים ומסוגל לטפס על מדרונות תלולים. הרכב מצויד בתותח ובלייזר. מטרת הרכב פטרול לאורך גבולות המדינה. לרכב מצלימות משוכללות וחיישנים מתקדמים. לרכב מנועים היברידיים ותנועה שקטה לחלוטין ומהירות המגיעה ל-50  קמ"ש. במידה והרכב ייתפס על ידי האויב, יש באפשרותו לבצע השמדה עצמית.

האוקראינים החלו בפיתוח רובוטים לוחמים אשר יהוו תחליף לשימוש בבני אדם שנהרגים או נפצעים ומצמצמים את כמות החיילים  ויכולות הצבא.

גם חיל הים הישראלי מצטרף אל הטרנד האוטונומי ומפתח ספינות קטנות  ומהירות המונהגות מרחוק (REMOTE CONTROL). הספינות מצוידות בכלי נשק וטילים ובמצלמות המשדרות למפעיל את תמונת השטח. הספינות מיועדות למבצעי סיור, מודיעין, ולוחמה נגד צוללות. הספינות שטות כשהן שקועות במים ומשיגות פרופיל נמוך המקשה על גילוין. על פי פקודה הספינות מאיצות מ-0 ל- 45 מיל ימי כשהן עוברות לריחוף מעל המים ומסוגלות לרדוף אחרי כל גוף עוין, מעין רחפן ימי.

חיל הים האמריקאי כבר מצויד בצוללות אוטונומיות רובוטיות למשימות ארוכות טווח של סיור ואיסוף מודיעין.

בחיל הרגלים נעשו ניסיונות לפתח רובוט שיותאם להובלת משאות על גבו, מעין גמל או פרד.

התעשיה האווירית של ישראל פיתחה את הטיל הבליסטי המהיר LORA שניתן לשגר מהים מהקרקע ומהאוויר. הייחודיות של הטיל היא המהירות הסופר סונית שלו וכושר הדיוק שלו לפגיעה ברדיוס של 10 מטר. מרגע השיגור הטיל מנווט את עצמו עד לפגיעה במטרה. הטיל בעל ראש קרבי של 500 ק"ג מסוגל לשנות את טיסתו ולעבור משיוט לנפילה אנכית המגדילה את האפקטיביות שלו.

מול טילי התקיפה ישנם גם טילי הגנה כגון מערכת "כיפת ברזל". כיפת ברזל היא מערכת הגנה רב שכבתית המסוגלת לתת מענה אל מול טילים תוקפים בכל שכבות האטמוספירה. הטיל המיירט מנהג עצמו באופן אוטונומי ורודף אחרי הטיל התוקף תוך שינויי כיוון חדים ומהירים עד שהוא מתקרב לטיל התוקף, מתפוצץ לידו ומשמיד את הטיל עוד בדרכו אל המטרה.

מהפכת ה-AI יצרה אפשרויות אין סופיות של בניית תוכנות להפעלת הכלים האוטונומיים. ככל שתוכנת ה-AI משוכללת יותר מספיק במספר משפטים להסביר מה המטרה וה-AI יבנה לך תוכנה מתאימה.

בעזרת ה-AI ניתן לבנות כלי מלחמה אינטרנטיים בקלות ובמהירות. יחידה 8200 של חיל המודיעין מייצרת תוכנות נוזקה לפגיעה בתפעול בנקים, תחנות דלק, תחנות כוח, חדירה למצלמות הרחובות ועוד, אשר משתקים את הפעילות אצל האויב. זכורה תוכנת הסטוקסנט שהושתלה בצנטריפוגות של כורי הגרעין האיראניים ואשר גרמו לצנטריפוגות להאיץ עצמן עד שהתפרקו מעצמן. התוכנות מופעלות על פי טיימר או על פי כל תנאי מקדמי שנקבע על ידי המתכנן.

ואנקדוטה קטנה. כל האיורים המצורפים למאמרים האחרונים שלי נעשו באמצעות ה-AI .

השלב המתקדם ביותר הוא מה שמכונה LAWS – LETHAL AUTONOMOUS WEAPON SYSTEM. זו מערכת שבה אלגוריתם יכול לבצע חלק גדול של המשימות "איתור – בחירה- תקיפה" ללא פעולה אנושית בכל שלב.

זהו הנושא שמעורר ויכוח משפטי ואתי בינלאומי משמעותי ביותר.

המלחמה העתידית הופכת להיות רובוטית ואוטונומית. מתעוררת השאלה הפילוסופית, האם איננו מסתכנים באיבוד שליטה "והיפוך קנים"? כלומר שהמערכת תחליט בעצמה לתקוף את מפעיליה?

ד"ר ישעיהו (אישי) ביק   [email protected]    9/9/2026