כבוד השופט זכריה כספי מגדלור משפטי שאיננו עוד.

לזכרו של אחי, השופט זכריה כספי ז"ל

שמי חנוך כספי, תושב רמת גן ואחיו של השופט זכריה כספי ז"ל. כשפורסמה עליו כתבת ההספד בעיתון הארץ, הרגשתי צורך לשתף גם את קוראי המגזין הזה בסיפור חייו של אדם מיוחד, שבמשך עשרות שנים הקדיש את חייו לשירות הציבור ,לעשיית צדק ולמדינת ישראל. עבור הציבור הוא היה שופט מוערך, אך עבורי הוא היה קודם כול אח אהוב, אדם ישר, ערכי וצנוע,  שהאמין בכל ליבו בכבוד האדם ובכוחה של מערכת משפט הוגנת. ב-1982, הוא מונה לנשיא בית המשפט הצבאי באזור חבל עזה. בזמנו, שירתתי  כצנחן במילואים בעזה ורצה הגורל והייתי למאבטח של בית המשפט וכמובן של אחי.

את ההכרעה השיפוטית הראשונה שלו קיבל השופט זכריה כספי כילד. כדי להבין אותה יש לחזור אל שנת 1943, שבה נולד למשפחת זילבר בטשקנט שבאוזבקיסטן.  הוריו נמלטו לשם מפולין במלחמת העולם השנייה. בתום המלחמה חזרה המשפחה לפולין וגילתה כי רוב קרוביהם נרצחו בשואה. זכריה והוריו שוכנו במחנה פליטים באוסטריה, והיו חלוקים בשאלה לאן כדאי להמשיך משם. אביו משך לכיוון עלייה לארץ ישראל ,בשעה שאמו העדיפה להגר לארצות הברית. "משלא הצליחו להסכים,  החליטו ההורים להביא את השאלה להכרעתו של הילד בן ה-4.5",  תיאר ארז חסון,  שראיין את כספי ב-3102 בפרויקט תיעוד של צה"ל.

זכריה בחר בארץ ישראל. המשפחה עלתה ארצה, התיישבה תחילה ביפו ובהמשך עברה לרמת גן. שם גדל, התחנך ולמד בתיכון "אהל שם". כבר בגיל צעיר בלט בכישרונו ובשאיפתו למצוינות, ובגיל 17 וחצי החל ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית במסגרת העתודה האקדמית, לצד מי שלימים יהיו מהדמויות הבולטות ביותר במערכת המשפט הישראלית - דורית ביניש ואהרן ברק. כמעט כל שופטי בית המשפט העליון אז הרצו בפקולטה.

בהמשך דרכו שירת כשופט צבאי, ולאחר מכן מילא שורה של תפקידים במערכת המשפט האזרחית.  לאורך עשרות שנים עסק בתיקים מורכבים ורגישים, תוך הקפדה בלתי מתפשרת על שלטון החוק, יושרה מקצועית ותחושת שליחות ציבורית .אחד התיקים המתוקשרים ביותר שבהם הגרמנית. בתיק הורשע עו"ד ישראל פרי בעבירות מרמה וגניבה של מאות מיליוני שקלים מאלפי לקוחות שהצטרפו לתוכנית למימוש זכויות פנסיה מגרמניה. השופט זכריה כספי גזר עליו 12 שנות מאסר וקנס כספי משמעותי,  בפסק דין שנחשב לאחד החשובים והבולטים בתחום עבירות הצווארון הלבן בישראל .אחת התכונות שאפיינו אותו הייתה האמונה כי גם לאחר טעות או כישלון,  ראוי לאדם לקבל הזדמנות לפתוח דף חדש. גישה זו ליוותה אותו לאורך הקריירה המשפטית שלו והשתקפה בפסיקותיו וביחסו לבני אדם .

זכריה לא ביקש לעצמו פרסום או תהילה. הוא האמין בעבודה שקטה,  באחריות אישית ובתרומה לחברה. מורשתו אינה נמצאת רק בפסקי הדין שכתב,  אלא גם בערכים שהותיר אחריו — יושר, אחריות, אהבת המדינה, כבוד האדם ומחויבות לאמת.

בנוסף, אחי היה צייר מוכשר ותחריטן וחרט נחושת. אני גאה להיות אחיו, ומודה על הזכות שניתנה לי לצעוד לצדו לאורך השנים. יהי זכרו ברוך.

בזמנו פורסמה כתבה גדולה בעיתון ״שופט שחרר שודדת״, מדובר היה באם יחידנית קשת יום אשר הגיעה לבנק ואיימה באקדח צעצוע על פקידת בנק שתביא לה כסף מהכספת. האישה נתפסה ביציאה עם הכסף וטענה  שאין לה כסף להאכיל את ילדיה. על פי החוק, אחי היה אמור לשפוט אותה. הוא הוריד אותה במעלית לבית המעצר ואחרי כמה דקות העלה אותה חזרה ושיחרר אותה בערבות. אנשי הרווחה הגיעו אליה לביתה ואחרי בירור, דבריה התגלו כנכונים - המקרר היה ריק. לאחי נודע על הסיפור וללא היסוס תרם לה סכום מכובד.

זה היה אחי!

בזמנו פורסמה כתבה גדולה בעיתון ״שופט שחרר שודדת״, מדובר היה באם יחידנית קשת יום אשר הגיעה לבנק ואיימה באקדח צעצוע על פקידת בנק שתביא לה כסף מהכספת. האישה נתפסה ביציאה עם הכסף וטענה  שאין לה כסף להאכיל את ילדיה. על פי החוק, אחי היה אמור לשפוט אותה. הוא הוריד אותה במעלית לבית המעצר ואחרי כמה דקות העלה אותה חזרה ושיחרר אותה בערבות. אנשי הרווחה הגיעו אליה לביתה ואחרי בירור, דבריה התגלו כנכונים - המקרר היה ריק. לאחי נודע על הסיפור וללא היסוס תרם לה סכום מכובד.