חייה הכפולים של דנה: הצצה למחזה "כל נדרי" ולמסע האישי של השחקנית ים טנא ולנסי

בחודש הבא יעלה בבית צבי המחזה "כל נדרי" מאת יהושע סובול, המציג את סיפורם של שני בחורי ישיבה, הנשואים לבנות זוג שאינן מודעות לכך שבלילות הם חיים חיים כפולים בעיר הגדולה. במסווה של לימודי גמרא בישיבה, הם פושטים את צורתם החרדית ומאמצים זהות חילונית בעולם הסוער של הברים והמועדונים. הדילמה המוסרית והרגשית שהם חווים נוגעת בלב לבו של הקונפליקט האנושי – בין הרצון לחיות את האמת הפנימית לבין הצורך לשמר את המסגרת החברתית והמשפחתית.

ים טנא ולנסי, המגלמת את דנה במחזה, מביאה לתפקיד עומק רגשי וחיבור אישי נדיר. "האמת שזה קטע," היא מספרת, "אני מקבלת בבית צבי הרבה תפקידים של ילדות, בנות טובות. אבל דנה היא דמות מורכבת מאוד, מלאת תשוקה ומאבקים פנימיים, וזה משהו שמאוד הדליק אותי. היא אישה שמרגישה מבודדת, כי הסובבים אותה לא מכירים את עולמה הפנימי האמיתי. למדתי ממנה שמסע של חיפוש עצמי והבנה של משמעות האמת והכנות יכול להיות כרוך בכאב."

סיפורה האישי של טנא ולנסי מעורר השראה לא פחות מהדמות שהיא מגלמת. לפני גיוסה, חוותה תקיפה מינית שהותירה אותה עם תחושת בדידות ופחד. כשהתגייסה לקורס מדריכות חי"ר, היא מצאה מקום לדבר על כך לראשונה. "הסמלת שלי העבירה שיעור על הטרדות ותקיפות מיניות, ושיתפתי את כל המחלקה שלי בסיפור שלי, במלואו. הרגשתי שחרור אמיתי, ומאז לא היה לי קשה לדבר על זה. ידעתי שאני רוצה לחזור לפקד ולהעביר את השיעור הזה בעצמי."

טנא ולנסי עשתה כל שביכולתה כדי להגשים את המטרה הזו, וכשהפכה למפקדת בקורס מדריכות חי"ר, בנתה שיעור שבו שילבה את סיפורה האישי. "במהלך השיעור החיילות היו משתפות, מקשיבות לשירים שמתקשרים לנושא, ובסוף הייתי מקריאה את הסיפור שלי בלי לומר שהוא שלי. רק אחר כך הייתי מגלה, ותמיד העיניים שלהן היו נפתחות. חיילות סיפרו לי שזה נתן להן כוח להתמודד עם סיפורים משלהן, ואחת מהן אפילו החליטה לנקוט בצעדים בעקבות מה שעברה."

כשאני שואלת את טנא ולנסי איך זה לעבוד עם הטקסטים של סובול היא מתארת חוויה עוצמתית ומאתגרת: "הוא מחזאי שלא חושש לגעת בנושאים כבדים ומוסריים. הדמויות שלו נלחמות על מקומן בעולם ומובלות על ידי מאבקים פנימיים. הטקסטים שלו דורשים רגישות, עומק ותשומת לב לפרטים הקטנים. אני מרגישה שהעבודה על המחזה הזה לימדה אותי כל כך הרבה על משחק, אבל גם על עצמי." אחד הרגעים החזקים ביותר עבור טנא ולנסי במחזה הוא הסצנה שבה דנה נוסעת על אופניים עם אבשה. "זה רגע שבו היא הכי חשופה. היא יודעת שהקשר עם נחמן מכאיב לה, שהיא לא יכולה לשחרר אותו למרות שזו אהבה בלתי אפשרית. כשלמדתי את הסצנה, הלב שלי יצא אליה."

לאחר "כל נדרי", טנא ולנסי חולמת להמשיך לגלם דמויות מורכבות ומלאות רבדים, בתיאטרון, בטלוויזיה ובקולנוע. "אני רוצה לשחק דמויות שישאירו חותם בי ובקהל. אני חולמת לשחק את בלאנש מ'חשמלית ושמה תשוקה', ואם מדובר במחזמר – אז את אפונין מ'עלובי החיים'. יש לי עוד כל כך הרבה חלומות, ואני מאמינה שאגשים אותם."

טנא ולנסי מסיימת את הראיון במסר לשחקניות צעירות שחוות קשיים במסע שלהן: "מה שלא הורג – מחשל. במיוחד בעולם המשחק, כל מה שעברנו בחיים הופך אותנו לשחקנים טובים יותר. הכי חשוב זה לא לאבד תקווה. יש עליות ומורדות, ואין דרך אחת להצלחה. אבל כשיש תשוקה אמיתית, גם האתגרים הופכים לחלק מהמסע." ולנו נותר רק לאחל הצלחה לשחקנית הצעירה שעוד תכבוש במות ולבבות קהל.

מחזה ״כל נדרי״ מאת יהושע סובול בבימויו של ניר שלו לוגסי יעלה ב – 20.3-6.4 בשעות הבוקר והערב באולם גרי בילו, בית צבי, בית הספר לאמנויות הבמה, רמת גן.