השינוי שיכול להקפיץ את חשבון הארנונה שלכם

מועצת שמאי המקרקעין במשרד המשפטים אישרה לאחרונה את "תקן 9.1" – תקן חדש שנועד לעשות סדר ולייצר שפה אחת וברורה לאופן שבו מודדים שטח של דירה. על פניו, מדובר בבשורה צרכנית מבורכת בכל הנוגע לשמאות ולעסקאות נדל"ן. אבל מתחת לפני השטח מסתתר מוקש לא קטן: מה יקרה אם המדינה או הרשויות המקומיות יחליטו שזו גם השיטה שבה צריך למדוד את הדירה שלכם לצורך חישוב הארנונה?

התשובה, מסתבר, תלויה באיזה צד של רחוב דרך בן גוריון אתם גרים.

רמת גן: כשהקירות מתחילים לעלות כסף

הנפגעים המיידיים ממהלך כזה יהיו תושב רמת גן. עיריית רמת גן היא אחת מהרשויות שעדיין מחשבות ארנונה למגורים בשיטת "נטו-נטו" (או במונח העממי: שטח מטאטא). כלומר, התושבים משלמים כיום ארנונה רק על הרצפה הפנימית שעליה דורכים בפועל. קירות פנימיים, קירות חיצוניים ואפילו קירות משותפים – לא נכנסים לחשבון הארנונה שלכם. בגלל השיטה המקלה הזו, שטח החיוב ברמת גן קטן יותר, למרות שהתעריף למטר נחשב לגבוה יותר יחסית (כ-79 שקלים).

תקן 9.1, לעומת זאת עובד הפוך. הוא מחשב את שטח הדירה בשיטת התיחום מבחוץ. המשמעות היא ששטח הדירה שלכם יכלול את הקירות הפנימיים, קירות החוץ וחצי מעובי הקירות המשותפים.

אם שיטת המדידה הזו תחול על רמת גן ללא הורדה דרמטית של התעריף למ"ר, הדירות של כולנו "יגדלו" פתאום בעשרות אחוזים על הנייר – וחשבון הארנונה שלנו יזנק בהתאם. זה יקרה רק בגלל הקירות, מבלי שהתווסף לנו אפילו סנטימטר אחד של מרחב מחיה בבית.

ומה לגבי מרפסות השמש והגגות? התקן החדש אכן קובע מפורשות שהן לא נכללות ב"שטח הדירה" המרכזי. אבל אל תטעו לחשוב שמישהו יוותר לכם על התשלום. ברגע שהמרפסות יופרדו משטח הדירה הראשי, העירייה ככל הנראה תייצר להן סיווג חיוב נפרד בצו הארנונה (כהצמדה).

התוצאה: נמשיך לשלם על המרפסת, ובנוסף נתחיל לשלם גם על הבטון והבלוקים של קירות הדירה.

גבעתיים: אין דרמה, הכל כבר מחושב.

מעבר לכביש, בגבעתיים, התמונה שונה לחלוטין. בניגוד לרמת גן, תושבי גבעתיים לא צפויים להרגיש זעזוע אם התקן החדש יהפוך לבסיס לחיוב הארנונה.

הסיבה פשוטה: עיריית גבעתיים כבר היום מודדת את הדירות בעיר בשיטת ה"ברוטו" (ברוטו מצומצם). כבר עכשיו, שטח החיוב כולל את הקירות הפנימיים, קירות החוץ ומחצית מעובי הקירות המשותפים. לכן, יישור קן עם תקן 9.1 לא ייצר עבור העירייה "שטחי קירות חדשים" יש מאין, והשטח הבסיסי שעליו אתם משלמים יישאר כמעט זהה לזה שרשום היום בחשבון הד-חודשי.

שינוי אחד שכן עשוי להתרחש בגבעתיים, נוגע, שוב, למרפסות. כיום עיריית גבעתיים ממסה מרפסות באחוז מסוים (למשל 25% או 40%, בהתאם לקיומה של פרגולה או קירוי). אם התקן יחייב את הרשויות להוציא לחלוטין את המרפסות מהגדרת "שטח הדירה", העירייה תצטרך לסווג ולתמחר אותן בנפרד כהצמדה. ייתכן שזה יעשה סדר בתחשיבים המורכבים ויפריד בצורה חדה יותר בין הבית עצמו למה שבחוץ. בכל הנוגע לשטחים משותפים (כמו לובי וחדרי מדרגות), הסטטוס קוו בגבעתיים צפוי להישמר, והם ימשיכו להיות פטורים מארנונה בניגוד לערים שמכניסות אותם לחיוב.

השורה התחתונה:

הדיון סביב תקן 9.1 הוא קריאת השכמה. כל עוד מדובר בתקן שמאי שנועד לעסקאות נדל"ן – הכל בסדר. אבל אם וכאשר המדינה תתחיל לדבר על החלתו כסטנדרט מחייב לגביית ארנונה, נבחרי הציבור שלנו, ובעיקר ברמת גן, יצטרכו להתחייב מראש: כל שינוי בשיטת המדידה שמגדיל את שטח הנכס על הנייר, חייב להיות מלווה בהורדה יחסית של התעריף. אחרת, מדובר פשוט בהעלאת מס שקטה שיוצאת ישר מהכיס שלנו.

להצטרפות לעדכונים בקבוצת הווטסאפ:

מכאן

יש לכם ידיעה, סיפור, עדכון:
תכתבו לנו