המלצת סרט: הרועה – מסע אל לב הטבע ואל נפש האדם
10.09.25 / 12:31
סיפור מרהיב על קרע, מסורת והתחדשות: פרסומאי ממונטריאול פורש מעולמו ועובר לעבוד עם רועי צאן בפרובנס
יש סרטים שמצליחים באמצעות המסך להעביר חוויה חושנית. כזו היא הדרמה הקומית, "הרועה" של הבמאית הקנדית סופי דראספ, אם כי, הקומיות מגיחה במנות זעירות ומרומזות עד מאוד. הסרט מבוסס על ספרו האוטוביוגרפי של מתאיס לפברה "מהיכן אתה מגיע רועה?" בוחן את המפגש המפתיע בין בני אדם לטבע פראי ולעולם הרועים.
במרכז העלילה ניצב מתיאס (פליקס-אנטואן דובל), פרסומאי צעיר ממונטריאול שמחליט לפרוש מהחיים העירוניים התובעניים ולחפש משמעות אחרת. הוא מוצא את עצמו כעוזר רועה צאן בפרובנס, מוקף הרים כבשים וזאבים. שם הוא פוגש את אליז (סולן ריגו), פקידה שהתפטרה במפתיע ממשרדה והצטרפה אף היא למסע של חיפוש עצמי. השניים חוברים יחד למסע המשותף שהופך למפגש טעון בין שני אנשים שעזבו את עולמם הקודם מאחור ומוצאים לא רק זה את זו אלא גם את עצמם.
הסרט מתאר את חיי הרועים לא כגלויה פסטורלית אלא כמציאות יומיומית ממשית מאתגרת; מזג אוויר קשה, שעות עבודה אינסופיות ומפרכותובדידות ארוכה. ההפקה עצמה הלכה עד הסוף והתמסרה לאותנטיות. השחקנים עברו הכשרה עם עדרים שונים ועם כלבת הרועים אולה כדי להתרגל לעבודה האמיתית. במהלך הצילומים השתתפו שישה עדרים שונים. לעיתים נאלץ הצוות להמתין שעות עד שהכבשים יתפזרו או ישנו את מיקומם כי הרי אי אפשר היה לבקש מהם "טייק שני". אחד הרגעים העוצמתיים של הסרט הוא המלטה אותנטית של כבשה המליטה במהלך מסע של שלושת אלפים ראשי צאן והמצלמות ליוו את הרגע האינטימי והכואב הזה עד ממש לרגע הגחתו של הטלה שנאבק על נשימותיו הראשונות בעולם.
הצילום של וינסנט גונויל נחשב לאחד מנקודות השיא של הסרט. גונויל מצליח ללכוד את יופיו המחוספס של הטבע מבלי להפוך אותו לגלויה תיירותית. הטבע הפראי כמו משקף את הנוף הפנימי של הדמויות. המרחבים הפתוחים מהדהדים את השינויים הרגשיים שהדמויות עוברות. זהו קולנוע שמבקש לא רק להחשוף נוף אלא לאפשר לקהל לחוש את הרוח, הקור והדממה.
"הרועה" התקבל בחום רב בפסטיבלים בינלאומיים הוא זכה בפרס הסרט הקנדי המצטיין בפסטיבל טורונטו והוכנס לרשימת עשרת הסרטים הקנדיים הטובים ביותר לשנת 2024 של .TIFF המבקרים היללו את המשחק של פליקס-אנטואן דובל בתפקיד הראשי שהצליח להעביר עוצמה ופגיעות גם יחד ואת יכולתה של דראספ לחבר בין סיפור אהבה אישי לבין שאלות רחבות של זהות משמעות וחיבור לטבע. בסופו של דבר "הרועה" הוא סרט שמזכיר לנו שהחיים עצמם כמו עבודת הרועים הם לעיתים קשים בודדים ומתישים אך דווקא שם בין ההרים בין הכבשים ובין בני האדם מתגלה האפשרות להתחלה חדשה.
113 דקות | צרפתית | תרגום לעברית ואנגלית
