האם הרכבת הקלה מוכנה לאירועי טרור?

מאות אלפים נוסעים מדי יום בקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן. לאורך המסילה, שכוללת 24 קילומטרים ומחברת בין רמת גן, פתח תקווה, בני ברק, תל אביב-יפו ובת ים, פועלות 45 רכבות בתדירות גבוהה, והן מאפשרות מענה תחבורתי נגיש למטרופולין העמוס בישראל.

אלא שדוח שמפרסם השבוע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מראה כי לצד ההפעלה השוטפת, קיימים פערים מהותיים במוכנות הרכבת הקלה לאירועי טרור. בין 2010 לאוקטובר 2019 התרחשו ברחבי העולם כ־800 פיגועים במערכות תחבורה ציבורית - נתון שמדגיש את רמת הסיכון למערכות הסעת ההמונים גם בישראל. ואולם, גם לאחר טבח ה-7 באוקטובר וההבנה המחודשת של עוצמת האיום על תשתיות אזרחיות, תרחיש מעודכן להתמודדות עם פיגוע רב נפגעים ברכבת הקלה עדיין לא גובש, ובדוח עולים פערים משמעותיים במוכנות המערכת לתת מענה בשעת חירום.

חמש שנים של מחלוקת

הבדיקה של מבקר המדינה, שנערכה בין אוגוסט 2024 ועד ינואר 2025, בחנה את מידת המוכנות של כלל הגופים המרכזיים המעורבים בהפעלת הרכבת הקלה לתרחיש של אירוע טרור. במסגרת הבדיקה עלה כי למרות שמדובר בתשתית אזרחית מהרגישות במדינה, ולמרות ההנחה המקצועית הרווחת בארץ ובעולם שלפיה אירועי טרור בתחבורה ציבורית עלולים להוביל למספר הרוגים גדול, לישראל אין תרחיש נפגעים - אומדן לגבי מספר הנפגעים שעלול להיות במקרה כזה, ושנועד לאפשר לגופי ההצלה יוכלו להיערך בצורה מיטבית. רשות החירום הלאומית הציגה תרחיש כזה כבר בשנת 2019, אך משרד התחבורה - שסבר כי מספר הנפגעים המשוער בו גבוה מדי - לא הציג מאז כל חלופה מקצועית משלו. התוצאה, כפי שמדגיש מבקר המדינה, היא שמערכת הסעת המונים הפועלת בלב המטרופולין הגדול בישראל, ומובילה כ-300 אלף נוסעים ביום, פועלת ללא בסיס תכנוני להתמודדות עם תרחיש טרור רב נפגעים.

מאז פרוץ המלחמה: מחסור גובר במאבטחים 

כבר לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל נרשם מחסור במאבטחים בשטחי הרכבת הקלה, אך בתקופת המלחמה המחסור העמיק: במספר מקרים הכוח המוצב במשמרת היה קטן מהתקן, ובשני מקרים אף נמוך מהסף המינימלי שנקבע להפעלה בטוחה של השירות. במקביל הצטמצמו ההכשרות שנערכות למאבטחים, ונועדו לשמור על הכשירות שלהם. 

להערכת המבקר, הפגיעה ברמת האבטחה של מערך הרכבת הקלה צפויה רק להתעצם בשנים הקרובות, עם פתיחתם של שני קווי רכבת קלה נוספים בגוש דן ועם ההתקדמות לקראת פתיחת רכבת המטרו, שיגדילו משמעותית את הפער בין הצורך להציע בתחום זה. 

פערים בדרישות האבטחה למנהרות

לצד המחסור בכוח אדם, המבקר מצביע על פערים רגולטוריים המשפיעים על מידת ההיערכות לאירוע רב נפגעים ברכבת הקלה. כך, למשל, על אף שהמשטרה היא הגורם המנחה בישראל בתחום האבטחה, אין כיום חובה חוקית המחייבת פרויקטי תשתית תחבורתיים לעמוד בדרישות הטכניות והמבצעיות שקובעת המשטרה בשלבי התכנון, ההתנעה ופרסום המכרזים של פרויקט תשתית תחבורתי. 

מחסור באמצעי קשר לכוחות החירום

אחד הממצאים החמורים בדוח נוגע לתיאום בין צוותי מד״א, המשטרה והרשות לכבאות והצלה בתרחיש חירום תת קרקעי בשטחי הרכבת הקלה. כפי שעולה מהדוח, צוותי מד״א הפועלים בתוך המנהרות התת קרקעיות אינם מצוידים במכשירי קשר, אלא הם מסתמכים על טלפונים סלולריים בלבד. המשמעות היא שבמקרה של קריסת הרשת הסלולרית, לצוותים לא תהיה דרך לתקשר ביניהם באמצעים טכנולוגיים, אלא אך ורק באופן פיזי, או באמצעות גורם שלישי המחזיק באמצעי קשר מתאימים.  

ליקוי זה עלה כבר בדוחות קודמים של מבקר המדינה, שחלקם פורסמו לפני למעלה מעשור, אך לא תוקן, גם לאחר הפעלת הקו האדום.

הצורך הוגדר – אך מתקן האימונים לא הוקם 

כבר ב־2016 זיהו משרד התחבורה, המשטרה, שירות הכבאות וההצלה, המשרד לביטחון לאומי ומשרד האוצר את הצורך בהקמת מתקן אימונים שיאפשר לדמות תרחיש חירום ולהיערך אליו. אולם מאז ועד לשנת 2025 לא הוקם מתקן כזה, ואף לא החלה הקמתו. 

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, קבע כי ״על משרד התחבורה לזמן את הגורמים אשר גיבשו את התרחיש שאליו נערכים בפועל, ללמוד את העבודות ששימשו לצורך גיבושו ולדרוש הבהרות במידת הצורך. כמו כן, על הגורמים הנוגעים בדבר - המשטרה; המשרד לביטחון לאומי, האחראי למשטרה; ומשרדים רלוונטיים אחרים, בעיקר משרד התחבורה ומשרד האוצר - לבצע עבודת מטה בנושא חוסר במאבטחים, המהווה אתגר לאומי המצריך טיפול דחוף, ובסיומה לפעול לסגירת הפער בנושא זה״.