דרמה בתיק הרצח ברחוב ביאליק: העליון זיכה את רון נחום מרצח

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('31d7bf26-2da7-4383-84f2-42ceebfb9793','/dyncontent/2026/9/8/b562c78c-5009-4871-ad00-9961e45ee2c2.jpg',21805,'סימולטור נהיגה באנר כתבה',525,78,true,54585,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('31d7bf26-2da7-4383-84f2-42ceebfb9793','/dyncontent/2026/8/4/e53c1a0d-38b1-4550-811a-05b0c3177747.jpg',21644,'באנר כתבה תפירה בצי\u0027ק',525,78,true,54585,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('31d7bf26-2da7-4383-84f2-42ceebfb9793','/dyncontent/2026/7/6/3edc60e0-006b-4650-846a-8ff957fef2d6.jpg',21470,'סופר פארם כתבה',525,78,true,54585,'Image','');},15]]);})

אחרי שנגזרו עליו 30 שנות מאסר בגין מותו של ארטיום ווילוב, שתועד נגרר ללא תנועה וגופתו אותרה בחירייה – השופטים המירו את ההרשעה להריגה והחזירו את התיק לגזירת עונש חדש

גבעתיים נט

בית המשפט העליון קיבל באופן חלקי את ערעורו של תושב רמת גן רון נחום, יליד 1964, וזיכה אותו מעבירת רצח בכוונה בגין מותו של ארטיום ווילוב ז"ל. בפסק דין שניתן ב-15 בנובמבר 2026, הרשיע הרכב השופטים – השופט חאלד כבוב שכתב את ההכרעה, לצד השופטת יעל וילנר והשופט עופר גרוסקופף שהצטרפו לעמדתו – את נחום בעבירת הריגה ביסוד נפשי של אדישות, לפי נוסח החוק שקדם לרפורמה בעבירות ההמתה. העונש המרבי הקבוע בחוק על עבירה זו עומד על 20 שנות מאסר, לעומת 30 שנות המאסר בפועל שגזר עליו בית המשפט המחוזי בתל אביב בשנת 2023. התיק הוחזר כעת לבית המשפט המחוזי לצורך גזירת דינו מחדש.

ליל יום ההולדת האחרון ברחוב ביאליק

האירוע שהסעיר את השכונה התרחש בלילה שבין 19 ל-20 בדצמבר 2017. ווילוב, יליד 1980 ותושב בני ברק, היה דר רחוב משוקם שהחזיק בדירה שכורה ועבד בעבודה מסודרת ברמת גן. באותו יום חגג את יום הולדתו ה-37 בדירת ידידתו ליזה שיק בעיר – שהייתה בעבר בת זוגו של נחום – ואף היה אמור לפתוח למחרת בבוקר את בית העסק שבו הועסק.

לאחר שחבריו סירבו להצטרף אליו לבילוי בפאב, עזב ווילוב את דירתה של שיק ופגש את נחום. סמוך לשעה 21:49 תועדו השניים במצלמת האבטחה של בנק הפועלים ברחוב ביאליק 32 כשהם צועדים יחד בקרבת ביתו של נחום, שהתגורר בדירת גג בבעלותו בבניין בן ארבע קומות ברחוב. דקה לאחר מכן ניסו השניים להיכנס לפאב "הספסל" באותו רחוב, אולם עובדי המקום סירבו לשרת אותם משום שנראו שתויים. משם המשיכו לחנות "טקסי קפה" ורכשו שני בקבוקי "סמירנוף אייס".

סמוך לשעה 22:00 קלטו מצלמות האבטחה של מרפאת השיניים של ד"ר קאופמן את השניים בדרכם לבניין. שכנתו של נחום, סבטלנה ריסקין, העידה כי הבחינה דרך עינית הדלת בנחום ובאדם נוסף עולים לדירת הגג ושמעה צליל נקישת בקבוקים בשקית. לאחר שיצאו לפרק זמן קצר, תועדו השניים שבים ונכנסים לבניין בשעה 22:43 – הפעם האחרונה שבה נראה ווילוב בהכרה.

תיעוד הגרירה, האקונומיקה והגופה בחירייה

חמש שעות לאחר מכן, בסביבות השעה 03:54 לפנות בוקר, תיעדו מצלמות מרפאת השיניים את נחום גורר את ווילוב על שביל הגישה אל עבר חדר האשפה של הבניין הסמוך. בסרטון נראה נחום אוחז בידיו של ווילוב וגורר אותו על גבו כשהוא חסר תנועה וראשו נחבט בקרקע, בעודו עירום בפלג גופו העליון ומכנסיו ותחתוניו מופשלים. נחום השליך שמיכה לכסות את פניו של המנוח, וכשזו נפלה על השביל חזר לבדו, ושב כעבור שש דקות כדי לאסוף אותה ולעלות לדירתו.

בבוקר למחרת הבחינו שכנים בבניין בכתמי דם היורדים בחדר המדרגות מכיוון דירת הגג. בין השעות 09:00 ל-10:00 נצפה נחום מנקה את המדרגות והמעקה, ובשעה 10:29 תועד שוב במצלמות המרפאה כשהוא מבחין בשני כתמי דם על המדרכה ומנקה אותם במטאטא ובחומר הנחזה כאקונומיקה.

בבדיקה הפורנזית שערך מומחה המעבדה הניידת פקד רון חיבל נמצאו בדירתו של נחום כתמי התזה מדמו של ווילוב על חולצות שנתלו מעל המיטה ועל שידת עץ שהוצבה הפוך אל הקיר, לצד תערובת דנ"א על ראש המיטה וסדין שהושרה בדלי מים במקלחת. הראיה המרכזית אותרה על אריח קרמיקה בקיר חדר האשפה בבניין הסמוך: טביעת חלק מכף ידו השמאלית של נחום, שהוטבעה בתוך כתם דם המכיל תערובת דנ"א של השניים.

ב-21 בדצמבר 2017 פינו עובדי התברואה של עיריית רמת גן את הפחים ברחוב, ובאותו אחר צהריים אוכן כרטיס הסים של ווילוב באתר הפסולת חירייה, לאחר שעובד במקום מצא אותו והשתמש בו במכשירו הפרטי. רק בצהרי 31 בדצמבר הבחין פועל של חברת המחזור "חץ אקולוגיה" בחירייה ברגל מקועקעת מבצבצת מערימת אשפה. הגופה זוהתה כגופתו של ווילוב, כשהבגדים עליה במנח דומה לזה שתועד בליל הגרירה. מומחה המכון לרפואה משפטית ד"ר אנדרי קוטיק והאנתרופולוג ד"ר חיים כהן קבעו כי בשל מצב הריקבון המתקדם והמגע עם ציוד מכני כבד באתר, לא ניתן לקבוע את סיבת המוות המדויקת או להבחין אלו מהחבלות – שכללו פצעי דקירה ושברים בגולגולת – נגרמו לפני המוות ואלו לאחריו.

עבר פלילי מכביד וטענות ההגנה

נחום נעצר ב-9 בינואר 2018 והכחיש לאורך חקירותיו במשטרה ובעדותו במחוזי כל היכרות עם ווילוב. הוא טען כי המשטרה שתלה את הדם והדנ"א בדירתו, וניסה להסביר את הכתמים בפציעה ממריבה בין כלביו או משיפוץ. את רוב משפטו במחוזי ניהל בעצמו, לאחר שהגיש שבע בקשות להחלפת ייצוג והסנגוריה הציבורית שוחררה מתיקו. בגיליון הרשעותיו הקודמות רשומות 18 הרשעות, בהן עבירות אלימות, איומים, תקיפת שוטרים והרשעה קודמת בניסיון לרצח בן דודו בדקירות סכין – שבוצע באותה דירה ברחוב ביאליק וזיכה אותו בעבר ב-12 שנות מאסר.

במהלך ההליך הראשוני נקבע בחוות דעת פסיכיאטרית כי נחום סובל מפגיעה קוגניטיבית, הפרעות חשיבה ובוחן מציאות פגום חלקית, אך לאחר טיפול באשפוז נמצא כשיר לעמוד לדין. בערעור לעליון, שבו יוצג באמצעות עורכי הדין נתנאל יעקב-חי ומירי פרידמן מהסנגוריה הציבורית, לא חלקה עוד ההגנה על מרבית הממצאים העובדתיים, אולם טענה כי ייתכן שווילוב התעורר לאחר הגרירה, הלך לדרכו ומצא את מותו באירוע אחר בימים שחלפו עד למציאת הגופה. לחלופין נטען כי ייתכן שווילוב נפצע בתאונה בדירה, או כי לכל היותר מדובר בהמתה בקלות דעת. מנגד, ביקשה באת כוח המדינה, עו"ד עדי שגב, להותיר את ההרשעה ברצח ואת העונש על כנם.

מדוע בוטלה ההרשעה ברצח?

השופט כבוב דחה את הטענה כי נחום לא גרם למותו של ווילוב, והדגיש כי אין לפרק ראיות נסיבתיות לגורמים אלא לבחון אותן כמכלול. צירוף תיעוד הגרירה, הדנ"א בחדר האשפה, מנח הבגדים הזהה בחירייה, ההיעלמות הבלתי אופיינית של המנוח והמאמצים לנקות את הזירה במקום להזעיק עזרה רפואית, מוכיחים מעבר לספק סביר כי נחום הפעיל כלפי ווילוב אלימות שהובילה למותו. כבוב שלל את האפשרות לקלות דעת, וקבע כי מי שגורר אדם פצוע ומחוסר הכרה לחדר אשפה כשראשו נחבט בקרקע אינו מקווה למנוע את מותו, ופועל לכל הפחות מתוך אדישות.

התפנית המשפטית נבעה ממועד ביצוע העבירה – כשנה וחצי לפני כניסת הרפורמה בעבירות ההמתה לתוקף. לפי הוראות המעבר בחוק העונשין, על בית המשפט להחיל את הדין המקל עם הנאשם. בעוד שהחוק החדש מגדיר המתה באדישות כרצח, בדין הישן היא נחשבה להריגה בלבד, ואילו הרשעה ברצח חייבה הוכחת כוונה תחילה והחלטה להמית.

כבוב קבע כי בית המשפט המחוזי שגה כשהסתמך על "חזקת הכוונה", שלפיה אדם מתכוון לתוצאות הטבעיות של מעשיו. מאחר שטיב האלימות שהתרחשה בתוך הדירה אינו ידוע כלל – אין מידע על כלי נשק, מספר הפגיעות או עוצמתן, לא הוכח מניע ולא נמצאה ראיה לתכנון מוקדם – לא ניתן להניח שהמעשים היו צפויים להוביל בהכרח למוות. ההתנהלות לאחר האירוע עשויה להתיישב עם אדישות ורצון להעלים עבירה פלילית, ושקריו של נחום אינם יכולים לייצר ראיות שאינן קיימות, בפרט נוכח מצבו הנפשי המורכב והעובדה שהיה שתוי.

"בסוף מסענו נותרנו עם סימני שאלה רבים לגבי ההתרחשויות בדירה באותו לילה חשוך שבו המערער גרם למותו של המנוח: לא הובהר מה היה המניע למעשה, האם הדבר בוצע כחלק מתוכנית, מה כללו המעשים האלימים, ומה הייתה סיבת המוות", סיכם כבוב בפסק הדין. "נותר ספק סביר באשר לקיומה של כוונת קטילה מצד המערער, ומספק זה הוא זכאי ליהנות". כעת יידרשו שופטי בית המשפט המחוזי לשמוע מחדש את טיעוני הצדדים לעונש ולקבוע כמה שנים ירצה נחום מאחורי סורג ובריח בגין ההריגה ושיבוש מהלכי המשפט.

 
$(function(){setImageBanner('b0704ea5-ad19-4992-86d4-65e407fe9259','/dyncontent/2026/2/9/ba517cfd-6b1e-4465-b588-195d4b1eff89.gif',20794,'תיווך שיווק נדלן אביב אייטם קטגוריות ',525,78,false,54588,'Image','');})
$(function(){setImageBanner('8b51bd32-1386-4919-835e-bc2467c7e6ce','/dyncontent/2026/2/9/ba517cfd-6b1e-4465-b588-195d4b1eff89.gif',20794,'תיווך שיווק נדלן אביב אייטם קטגוריות ',525,78,false,54589,'Image','');})
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה