זכות האישה לגופה- ישראל מול ארה"ב של 1973

$(function(){setImageBanner('05df9ca6-6288-499b-95e4-06d2a69365b1','/dyncontent/2024/6/10/6f66c86e-5ab0-4a09-9a1d-f7033494c774.jpg',18026,'שבירו אייטם כתבה',525,78,false,53997,'Image','');})

בשנת 1973 בארה"ב בית המשפט העליון הכיר בפעם הראשונה בזכות האישה לבחור אם ברצונה להפיל. במשפט שכונה "רו נגד וויד" שהחלטותיו בוטלו בשנת 2022, על אף התיקון ה-14 לחוקה המגן על הזכות לפרטיות, נקבע כי לנשים יש זכות לבחור על גופן בכל הקשור להפלה (אך בהתאם לשבוע הריונן).

Depositphotos

מה היו עיקרי הפסיקה?

החלטות 73 קבעו כי יש לחלק את ההריון ל-3 שלישים, ובהתאם לשליש נקבעה מדיניות ההפלה.

  1. בשליש הראשון יש לאישה זכות לבצע הפסקת הריון יזומה ואין למדינה בה היא חיה יכולת להתערב בכך פרט לחובה שזה יתבצע על-ידי רופא מוסמך במוסד רפואי מורשה.
  2. בשליש השני יכולה המדינה לבחור שלא לאשר את ההפלה, למעט מקרים בהם ישנה סיבה רפואית לביצוע ההליך.
  3. בשליש השלישי חל איסור לבצע הפלות בכל המדינות, אלא אם המשך ההריון עלול לסכן את חיי האם או הילוד.

$(function(){setImageBanner('a49e190f-a4b7-48c0-bb59-439cadd0f3e8','/dyncontent/2024/12/2/ac18fea6-1f04-4cfa-a03b-bd54845a0b34.gif',18716,'שכייני על באנר כתבה',510,80,false,53998,'Image','');})

ובישראל?

בישראל כל אישה יכולה לבצע הפלה אך עליה לעבור את הועדה להפסקת הריון לפני-כן.

הפסקת היריון מותרת בהתאם לחוק העונשין, תשל"ז-1977, הקובע את התנאים לאישור הפלה.

החוק מתיר הפסקת היריון במקרים הבאים:

  1. גיל האישה: ללא קשר למצבה המשפחתי, אם האישה מתחת לגיל 18 או מעל גיל 40.
  2. הריון מחוץ לנישואין: אם ההיריון נובע מיחסים מחוץ למסגרת הנישואין.
  3. סיכון בריאותי: אם ההיריון מסכן את חיי האישה או עלול לגרום לה נזק נפשי.
  4. מום בעובר: אם קיים חשש שהעובר יסבול ממום גופני או נפשי.

בפועל, כמעט כל מי שפונה לוועדה מקבלת את האישור לבצעה.

בינואר 2023 אושרה רפורמת ההפלות של שר הבריאות דאז ניצן הורביץ, ובה מימון ההפלה עד שבוע 12 יהיה על קופת החולים (לפני-כן היה עד גיל 33), וכמו-כן בוטלה החובה להופיע פיזית בפני הועדה להפסקת הריון.

מהן הנקודות המשותפת בין ישראל 2024 וארה"ב של 1973?

בשתיהן יש הכרה בזכות האישה להחליט על המשך הריונה. בישראל זה אף מסובסד באופן ציבור. בארה"ב זה בוטל בחלק מהמדינות בזמן שלטונו של טרמפ.

בנוסף, בשתיהן ישנה התחשבות במצבים רפואיים- בישראל ובארה"ב של 73, מצבים רפואיים שיכולים לסכן את חיי האישה או העובר מתירים ביצוע הפלה, בהתאם למצב הרפואי וללא תלות בשבוע ההריון.

בארץ, כיום, ישנו קושי מסוים לנשים נשואות לעבור את הועדה להפסקת הריון בהעדר סיבה רפואית לכך, ובנוסף, הפסקות הריון לאחר שבוע 24 (נקראות "הפסקת הריון בשלב החיות") אפשרויות רק במקרים רפואיים מסוימים וטעונות אישור ועדת על מיוחדת.

בחלק ממדינות ארה"ב, וללא סיבה רפואית, אין אישור לבצע הפלה באופן גלוי, ולצערנו, הן נעשות בצורה לא חוקית תוך סיכון חיי האישה.

חברתית, סוגיית ההפלות בישראל נתפסת פחות בעייתית מבחינה דתית כמו בארה"ב, ויותר כמגבלה על נשים נשואות מתחת לגיל 40.

ללא סיבה רפואית אישה נשואה עדיין מתקשה לעבור את הוועדה להפסקת הריון. ישנם מרכזים המספקים אישורים מעובדים סוציאליים במקום, אך עדיין מדובר במסמך אישי שתכונו נשמר במערכת הציבורית, בעוד שלנשים לא נשואות אין חובה להציג מסמכים רפואיים עד שבוע 12, ורק מתוקף "מצב משפחתי" יכולות לעבור.

כיום החוק בישראל מתיר לעבור הפלה תרופתית עד שבוע 9, והפלה בגרידה, בהתאם למוסד הרפואי עד שבוע 24.

אם נסכם,

הזכות להפלה היא זכותה של כל אישה, וצריכה להוות אבן יסוד בכל מה שקשור לזכויות אדם בארץ ובעולם.

גם בארה"ב וגם בישראל זכות זו באה לעיתים לידי ביטוי במתחים דתיים וחברתיים, כאשר בארה"ב היא הולכת ונעלמת, ובישראל הולכת ומתמתנת.

את המאמר כתב ד"ר גיא גוטמן, רופא נשים.

 

 

 

 

 


 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה