פרשת השבוע: ״פרשת חוקת״

כשקראתי את הפרשה נזכרתי בימים שחיפשנו רכב. אם גם אתם חיפשתם רכב אי פעם, סביר שאתם מכירים את השיטוט באתרי המכירה וההתלהבות הראשונית מהתמונות המפולטרות של סוחרי הרכבים שמעמידים את מרכולתם לכל דורש לאחר פוליש-ווקס מנצנץ. אך רכב, יודע כל בר דעת, לא קונים לפי היופי כי מה שחשוב הוא מנוע-גיר-שילדה, וכמו בחיפוש אחר הזיווג המתאים המראה החיצוני אמנם חשוב אבל הפנימיות, האמינות וההתאמה - הם שמכריעים בסופו של דבר. אז למה נזכרתי בזה?

"ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו" מצווה הקב"ה את אהרון ומשה. הסלע אכן נתן מים, אבל משה לא דיבר אל הסלע כמו שנצטווה אלא היכה אותו פעמיים ואז יצאו המים.

למעשה, זו אינה הפעם הראשונה שמשה מוציא מים ממקור בלתי צפוי. ארבעים שנה קודם לכן, מיד לאחר יציאת מצרים ציוה הקב"ה את משה: "והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם" – וכך היה.

רש"י מסביר שזהו מקור הטעות של משה, שהשווה בין ה'סלע' הנוכחי לבין ה'צור' ההוא וחשב כי מה שעבד פעם אחת, אין סיבה שלא יעבוד שנית. אך הקב"ה בפירוש הבדיל ביניהם והורה לדבר אל הסלע בשונה מהצור שאותו צוה להכות, ועל טעות זו נענשו משה ואהרון כאשר לא הגיעו אל היעד - הארץ המובטחת.

מה הביג דיל?? תשאלו... הרי מדובר סוף סוף בשני המנהיגים הדגולים ביותר שקמו לעם ישראל, ולמה להעניש אותם באופן הקשה ביותר ולמנוע מהם את סיום המסע שהחלו שנים רבות קודם בעמדם לפני פרעה העקשן בדרישה 'שלח את עמי'?

תשובה אפשרית ומאד מפתיעה לשאלה נוכל למצוא בספר החסידי באר מים חיים:

התבוננות מדויקת בדברי הקב"ה אל משה מגלה שנאמר 'ודברתם אל הסלע – ונתן מימיו' כלומר הסלע אמור להוציא את המים שלו! עוד לפני הנס הגדול כבר היו מים בתוך הסלע, איך זה יכול להיות?

שימו לב מה קורה כשפותחים את המלה 'סלע' וכותבים את האותיות בצורה מלאה: בתוך האותיות של 'סלע' - ס מ "ך, ל מ "ד, ע י "ן - מסתתרות האותיות 'מים'.

האותיות 'מים' הן הפנימיות של אותיות 'סלע'! ולכן 'סלע' ו'צור' אינם זהים. את ה'צור' היה צורך להכות כדי להוציא ממנו מים – ואילו בתוך ה'סלע', נמצאות האותיות 'מים', ולכן הורה הקב"ה שדי בדיבור בלבד.

אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו אמרו חז"ל. זה לא הנוצץ של הפוליש - זה המנוע שחשוב. זו לא החזות המפוארת של המעון אלא טיב הצוות המטפל, זה לא אותו הילד - אפילו שניהם בניך ואפילו תאומים הם! כל אחד מהם עולם ומלואו, זה לא 'הקפלניסטים' ולא 'החרדים' - כל אדם בפני עצמו.

כדברי הבעל שם טוב הק': "עיקר כל דבר שבעולם הוא הרוחניות שבו הבא מהשם יתברך שנותן בו טעם ומקיימו".

אם תסתכל באותה העין על כל אדם ועל כל מצב ואם תשפוט לפי החיצוניות - כמו משה ואהרון גם אתה לא תגיע אל היעד. מה שכן יקרה הוא שתסטה מהמסלול שהקב"ה ייעד לך ובעצם תחטיא את המטרה...

אז מהי כן התבוננות נכונה? 'סוף מעשה במחשבה תחילה': לפני שפועלים על אוטומט נעצור ונבחן כל מקרה לגופו. נרד לשורשו של כל ענין, נבדוק את המנוע והמניע שמאחורי החיצוניות הגלויה לעינינו, כי בסוף (וגם בהתחלה) הפנימיות היא העיקר, כך נימנע מטעויות קריטיות ומתוצאות קשות.

אנחנו חיים בעולם של אינסטנט וסטורי של 15 שניות, כשהסבלנות ואורך הרוח הפכו למצרך נדיר. אך דווקא היום המשמעות שלהן חשובה אפילו יותר! לחשוב לפני שפועלים, להשליט מוח על הלב, לתת זמן לתהליכים, להימנע משיפוט מהיר... אלה רק חלק מהדברים שיביאו לנו גאולה לחיים ויעזרו לנו להגיע לאט אבל בטוח אל היעד.

קוראים יקרים שימו - יומיים אחרונים להנחה!! הספר: "פרשות ברזל" במחיר מיוחד רק עד יום ראשון* 95 ש"ח במקום 115 שח. ריכשו עכשיו במשלוח עד הבית: https://bookpod.co.il/?sku=2568

לאיסוף עצמי, רכישת כמות בהנחה, או תיאום הרצאה/ התוועדות: 050-2277070