פרשת השבוע: "מטות-מסעי"

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('c6ad44d3-e05f-458a-8829-86f374c4927a','/dyncontent/2024/8/19/432e9b79-d84c-4b57-ae49-d3ae3f96fe84.jpg',18306,'אלמוג באנר כתבה',525,78,true,54646,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('c6ad44d3-e05f-458a-8829-86f374c4927a','/dyncontent/2024/6/10/6f66c86e-5ab0-4a09-9a1d-f7033494c774.jpg',18026,'שבירו אייטם כתבה',525,78,true,54646,'Image','');},15]]);})

כניסת השבת בשעה 19:14 | יציאת השבת בשעה 20:16

פרטי

שתי פרשות?!?
לצורך התאמת מחזור הקריאה ללוח השנה נבחרו שישה זוגות פרשות, הבחירה בפרשות אלו נובעת הן מאורכן, הפרשות הללו קצרות יחסית; לרוב עוסקות בנושאים קרובים; סמיכותן של חלק מהזוגות למועדים נותנת עדיפוּת לחיבורן, לצורך התאמה עם לוח השנה.

פרשת מטות - הפרשה מתחילה במילים הבאות: ״וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל-רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה'״.
אנו לקראת סופו של ספר במדבר, אנו בסופם של ארבעים שנות נדודים ארוכות וקשות והארץ המובטחת כבר נראית באופק.
הפרשה פותחת בנדרים ושבועות – או במילים אחרות ההתחייבויות שאנחנו לוקחים על עצמנו. משה מלמד את העם הלכות נדרים, הוא מדגיש כי יש משמעות לכל מילה שאנו מדברים, וכל התחייבות או שבועה שלנו עלינו לקיים.
בפרשות הקודמות ניסו המדיינים לפגוע בבני ישראל בדרכים שונות, כעת בטרם ייפרד משה מבני ישראל מצווה אותו האל לצאת למלחמת נקמה בהם. למלחמה זו מחליט משה לא לשלוח את כל הצבא אלא רק המובחרים שבלוחמים 12,000 לוחמים (אלף לכל שבט). המלחמה מסתיימת בניצחון בני ישראל ושלל רב נופל בחלקם של בני ישראל בעקבות המלחמה.
הפרשה מסתיימת בסיפורם המרתק של שבטי ראובן גד וחצי משבט מנשה. לשבטים אלו היה מקנה רב, הם התפרנסו בעיקר מרעיית צאן ולכן בכל מסע חיפשו את השטחים הראויים לגידול צאנם. והנה לאחר המלחמות עם מדיין בפרשה זו ועם האמורים בפרשה קודמת הם הראשונים לשים לב שכל האזורים שנכבשו במלחמות מעולים לגידול צאן, אלו שטחים נרחבים ירוקים ופוריים. לכן הם באים אל משה בבקשה מפתיעה: איננו רוצים להיכנס לארץ ישראל, תן לנו להישאר בארץ הירוקה הזו (ירדן של היום)!
משה מגיב בכעס, בקשתם מזכירה לו את סיפור המרגלים מלפני 38 שנים (אותם 12 איש שנשלחו לבדוק את ארץ ישראל ולבסוף שכנעו את העם לא להיכנס לארץ), בעיקר מפריעה לו העובדה ששאר שבטי ישראל עומדים לפני מלחמה קשה וששניים וחצי שבטים אלו רוצים לשבט בשקט ושלווה עם משפחתם וצאנם ולא לעזור לאחיהם.
השבטים מבינים את כעסו של משה ומציעים פשרה אמיצה – אנחנו שבטי ראובן, גד וחצי משבט מנשה, בוחרים להתיישב בעבר הירדן המזרחי, אך לא ניתן לאחינו להלחם לבד, נשאיר את משפחתנו וצאננו בעבר הירדן ונצא בראש הצבא למלחמת כיבוש הארץ.
משה מקבל את הפשרה והפרשה מסתיימת בסיפור התנחלותם של שניים וחצי השבטים בעבר הירדן.

פרשת מסעי - הפרשה מתחילה במילים הבאות: ״אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם בְּיַד-מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן״.
ארבעים שנות נדודים עברו בני ישראל במדבר, פרשתנו (האחרונה בספר במדבר) מסכמת את כל שנות הנדודים ומתחילות בה ההכנות לכניסה לארץ.
הפרשה פותחת ברשימת סיכום של כל תחנות בני ישראל במדבר, החל במסע הראשון מרעמסס לסוכות וכלה במסע האחרון מהרי העברים לערבות מואב. ברוב התחנות מוזכר רק שמה של התחנה, בשאר התחנות מוזכר בקצרה גם סיפור קורות בני ישראל באותה תחנה. וכך 40 שנה מקופלות ב-49 פסוקים.
לפרשתנו ניתן לקרוא גם פרשת הרשימות, כי בנוסף לרשימת המסעות ישנן עוד שתי רשימות בפרשה: רשימת גבולות הארץ ורשימת מנהיגי ישראל בכניסה לארץ. שתי רשימות אלו קשורות לאותו נושא – ההכנות לכניסה לארץ ישראל. עם סיום המסע וחניית בני ישראל בעבר הירדן מול יריחו מסתיימת לה תקופה ומתחלף לו דור, דור יוצאי מצרים שהנהיג את העם הלך לעולמו וההנהגה עוברת לדור ילידי המדבר והם אלו שיכניסו את בני ישראל למדבר.
משה רבנו מנהיג יוצאי מצרים לא ייכנס עם בני ישראל למדבר אך כמנהיג אמיתי חשוב לו גורל עמו ולכן הוא דואג גם ליום שאחרי מותו. הוא ממנה מנהיגים חדשים ומפרסם את שמותיהם כדי שיהיה ברור מי המנהיגים אחרי מותו וכדי שיהיה ברור לבני ישראל להיכן הם נכנסים נותן להם משה רשימה מפורטת של גבולות הארץ ההכנות לכניסה לארץ נמשכות גם בשאר הפרשה. בזמן המקרא היה עם ישראל יוצא דופן כי בניגוד לכל שאר העמים מסביב שהאמינו במספר אלים וסגדו לפסלים, האמין עם ישראל באל אחד. בכניסה לארץ ישראל יפגשו בני ישראל ילידי המדבר אמונה דתית שונה משלהם, אמונה המבוססת על פסלים. כדי שלא יושפעו בני ישראל מאמונה זרה זו הם מצווים להשמיד את כל הפסלים וכלי העבודה הזרה שיפגשו בארץ החדשה. ציווי נוסף מורה על הקדשת ערים בארץ ישראל ללווים. לאחר ירושת הארץ תחולק הארץ ל -12 חלקים, חלק אחד (נחלה) לכל שבט. אך יש שבט אחד שלא יקבל נחלה: זהו שבט לוי שאינו יושב באזור אחד אלא מפוזר בכל הארץ, וכדי שיהיה לשבט זה היכן לגור הוא מקבל 48 ערים המיועדות אך ורק לו. לאמיתו של דבר, 6 מתוך 48 ערים אלו מיועדות לא רק ללויים אלא הן משמשות גם כערי מקלט לרוצחים בשגגה (מי שהרג אדם אחר בטעות, בלי שהתכוון לכך) בערים אלה ההורג-בטעות מוגן מפני כעסם של בני משפחתו של ההרוג.


חודש טוב ושבת שלום ומבורך!


▪️"משנכנס אב ממעטים בשמחה" יום שני ראש חודש מנחם אב יחדשהו הקב"ה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה!


▪️מיום שלישי נוהגים לא לאכול בשר ועוף עד ט' באב מלבד ביום שבת שאין אבלות בשבת!


$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('883b16e5-8450-4485-b02e-359f16fed26a','/dyncontent/2024/7/18/1f5c5252-df36-471b-b737-52b565c3be02.jpg',18195,'מרכל לכל אייטם כתבה',525,78,true,54648,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('883b16e5-8450-4485-b02e-359f16fed26a','/dyncontent/2024/6/27/d6979ba6-967e-4d08-874c-ac9f70f2532f.gif',18096,'ביסטרו אייטם כתבה',525,78,true,54648,'Image','');},15]]);})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה