20.06.24 / 19:32
דר' ישעיהו (אישי) ביק על הקונספציה הצבאית שהובילה אותנו לשבת השחורה
מילת הקסם הקונספציה (התפישה או האג'נדה) מהלכת עלינו אימים בימים שמאז פרוץ המלחמה.
המלה קונספציה משדרת כיום משמעות שלילית. באומרנו קונספציה כוונתנו לתפישת הביטחון המוטעית שהביאה עלינו התקפה פרועה של החמאס. הקונספציה היא ארוכת שנים וכל מפקדי ארגוני הביטחון לדורותיהם חטאו בה. כל מטרתם הייתה להשלים את הקדנציה ללא מלחמות, אסונות או טעויות.
איך נבנית קונספציה ביטחונית מדינית?
גופי המודיעין השונים, אגף המודיעין בצבא, שרות הביטחון הכללי והמוסד לתפקידים מיוחדים, אוספים מודיעין באמצעים שונים. האמצעים יכולים להיות אנושיים מפי סוכנים (יומנט) או באמצעים ממוחשבים (סיגינט). המודיעין הנאסף עובר למחלקות מחקר לניתוח ולהסקת מסקנות. המסקנות הופכות לקונספציה שעל פיה נקבעת המדיניות הצבאית. כלומר, אם גופי המחקר החליטו כי אין יותר מלחמות גדולות, אזי הצבא בנה קונספציה של "צבא קטן וחכם". כך למשל רמטכ"לים יוצאי הצנחנים צמצמו את כמות הטנקים והפחיתו 1,700 טנקים מסדר הכוחות. המסקנות הללו מועברות לידיעת שר הביטחון ואל ראש הממשלה והשרים.
כעת נבחן את מבנה הגופים השונים.
הצבא בנוי על היררכיה פיקודית וראש הפירמידה מוריד פקודות שיש לבצען. במידה והדרגים הנמוכים יותר אינם ממלאים אחר הפקודות הם "נענשים" בעיכוב קידומם או בסילוקם מהצבא. גופי המודיעין האחרים פועלים באופן דומה. אין כאן בחירות כל 4 שנים. הקצונה נבחרת על ידי שיקולים של קרבה לרמטכ"ל או לראש הארגון, או שייכות לאותו מיליה צבאי (הצנחנים למשל) ואפילו הקשרים האישיים (האלוף חליוה שחסר את הכישורים הנדרשים לתפקיד ראש אמ"ן היה ידוע בקשריו האישיים אל אלופי צה"ל). המבנה הזה מביא לחשיבה אחידה ומשוכפלת.
בממשלה יש שרים רבים, שאינם מאותה מפלגה, אלא מתקבצים לקואליציה אד הוק בראשות ראש הממשלה. כל שר ודעותיו הפוליטיות או החברתיות וראש הממשלה חייב להתייעץ בהם ולהשיג הסכמה ברוב דעות. דעות שונות אינן מעכבות את "קידומו" של השר או את האפשרות לפטרו. בכל 4 שנים או פחות מתקיימות בחירות ומוקמת ממשלה עם מפלגות שונות. כיום הממשלה מורכבת ממפלגות דתיות והליכוד בראשות נתניהו. לפני שנתיים הייתה זו ממשלת שמאל בראשות בנט.
בכל ממשלה שמניתי לעיל הייתה קונספציה מדינית שנשענה על מסקנות חטיבות המחקר השונות. הממשלה ושריה אינם קובעים את המסקנות המודיעיניות אלא את גישתם המדינית לאותן מסקנות, והבטחותיה לבוחר. אם למשל מפלגת עוצמה יהודית מעוניינת בהתיישבות ביהודה ושומרון, היא תשאף לממש את דרכה הפוליטית ללא כל קשר להמלצות חטיבות המחקר של גופי המודיעין.
המסקנה המתבקשת היא שהממשלה אינה מייצרת את הקונספציה, אלא רשאית להחליט אם לקבלה או לבקש הערכות נוספות או שונות. בכל שנות קיום המדינה נהגו בממשלה לקבל את המלצות גופי הביטחון שנחשבים למקצוענים וברי סמכא (וממון רב מושקע בפעילותם). האירוע של "השבת השחורה" מערער את האמון במסקנות חטיבות המחקר (ללא קשר למחדל הצבאי שלא הגן על תושבי מדינת ישראל). נראה לי שכל הממשלות הבאות יקבלו בחשדנות את הקונספציה של אירגוני המודיעין.
מינוי הבכירים בגופי הצבא והמודיעין צריך לעבור טלטלה קשה. ראינו כי מינוי הבכירים נעשה על פי קשרים אישיים ונטיות לב אישיות של אלופי הצבא, ועל כן יש לשנות את שיטת הבחירה של "חבר מביא חבר" (אין כאן בחירות דמוקרטיות). לא תמיד מובאים בחשבון הניסיון הצבאי ופתיחות המחשבה (מפקדי החטיבות והאוגדות של היום צברו ניסיון מלחמתי יותר מכל אלופי המטכ"ל). גופי הביטחון צריכים וועדות איתור מקצועיות שימליצו על מינוי בכירים מדרגת תא"ל (או מקבילו בשב"כ או במוסד) ומעלה.
ומה אחריותם של ראשי מערכות הביטחון? האם הם משלמים מחיר על כישלונם? חייל פשוט משלם על טעויותיו בהעמדה למשפט וישיבה בכלא צבאי. מדוע אלוף בצבא חסין מהעמדה למשפט וכליאה בכלא? האלופים "לוקחים אחראיות" אבל אינם מודים בכישלונם. הם יסיימו את שירותם עם פנסיה גבוהה ובעוד מספר חודשים נראה אותם פרשנים בערוצי הטלוויזיה השונים.
הציבור ושרי הממשלה צריכים להמעיט בהערצתם לאלופי המטכ"ל ולנהוג בהם בבחינת "כבדהו וחשדהו". צריך לגוון את המטכ"ל באלופים בעלי דעות מגוונות שיאתגרו את החשיבה הצבאית ולא יהנהנו את ראשם בהסכמה תוך דאגה לעתידם הצבאי.
דר' ישעיהו (אישי) ביק [email protected]
