גיוס חרדים - האם וכיצד יש לעשות זאת?

ראשית אבהיר כי גיוס חרדים הוא צו השעה, מאחר ומדינת ישראל נמצאת במצב מלחמה .

אין חולק על כך שכל אזרח במדינת ישראל צריך להגן על ביתו, משפחתו ומולדתו.

מאז הקמתה, במדינת ישראל השתרשה נורמה, שהפכה לחוק בלחץ המפלגות החרדיות, שחרדים פטורים מגיוס לצבא.                                                                                                                   לבקשת החרדים, עם קום המדינה, התיר ראש הממשלה הראשון של ישראל, מר דוד בן גוריון, פטור לכ-400 חרדים, שתורתם אומנותם. ברבות השנים, ובכל הממשלות, כל החרדים השתמשו בפטור להתחמקות מגיוס לצבא העם.                                                                                                                                 לטענת החרדים לימוד התורה מגן על עם ישראל יותר מלוחמים בצבא. הטיעון, הגם שאינו מקובל על חילוניים ודתיים לאומיים, הוא ביסוד אמונתם של החרדים.                                                                              הנוהג המשיך בכל ממשלות ישראל מאחר ונזקקו לקולות החרדים לצרכים קואליציוניים.                                                 לחרדים טיעונים נוספים על תרומתם לחברה כגון באירגונים "זק"א", "הצלה", "איחוד הצלה", "ידידים", ועוד… אבל ברור ששרות בארגונים אלה אינם מסכנים את חייהם.

עוד עלינו להבהיר כי הדתיים הלאומיים (כיפות סרוגות) מתגייסים לצבא בנכונות רבה, מתגייסים ליחידות מסוכנות, ואף מגיעים לתפקידי פיקוד משמעותיים. 

אפשר כמובן לחוקק חוקים נגד החרדים ואף לכפות על החרדים את חובתם לשרת את המדינה, באמצעות בתי המשפט והמשטרה. האם זו הדרך?                                                                                       יש לנקוט משנה זהירות ולא להפוך את גיוס החרדים למלחמת דת. יש להדגיש כי מדובר בגיוס בחורים שאינם לומדים בישיבות.

שינוי תפישתי (בכל תחום) הוא תהליך הדרגתי שיש לבנות בחינוך והסברה. כל פעילות כוחנית נדונה לכישלון ולמאבקים כוחניים שתוצאתם ידועה מראש.                                                                       מרבית החרדים חיים חיי עוני אבל הם מקבלים את עוניים באהבה מאחר ולתפישתם, ולנגד עיניהם, יש מטרה נעלה של קיום מצוות התורה. עלינו להשתמש בכלים של החרדים ו"בשפה המוכרת" להם בכדי לשנות את גישתם. ישנן הוראות דתיות שעלינו להשתמש בהם כגון פסוקים בתורה או בגמרא. 

ספרא וסיפא (הספר והחרב) הם ביטוי מוכר לחרדים. "ספרא וסיפא ירדו כרוכים אל העולם" (מדרש תנחומא במדבר ז')                                                                                                                              בשעת מלחמה מוציאים חתן מחופתו. " אבל במלחמת מצווה, הכל יוצאין, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה" (משנה סוטה ז')                                                                                                                                    בעת כיבוש הארץ המובטחת אמר משה לשבטי גד, ראובן ולחצי המנשה, שבקשו להתיישב בעבר הירדן המזרחי, "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?" (במדבר ל"ב ו') .                                                       נוכל כך להמשיך ולהציג ציטוטים מהמקורות...

עלינו לבדוק האם צה"ל ערוך לגייס חרדים? האם צה"ל יכול להבטיח תנאי שירות המתאימים לאורח חייהם? כשרות מחמירה, שירות ללא נשים? תשלומי שכר לחרדים נשואים ובעלי משפחות וילדים? שילוב של לימודים ושירות צבאי? האם מפקדי צה"ל ערוכים לחשיבה במבט אל חרדים? (אלוף יאיר גולן רוצה לגייס חרדים ולשנות אותם כדבריו, אמירה שרק מצדיקה את השתמטותם).

ישנם פתרונות אבל צה"ל צריך להיערך אליהם. כדוגמא נביא את הרעיון להקים ישיבות חרדיות באזורי הגבולות. החיילים החרדיים יוכשרו כלוחמים ומגיני גבולות וישלבו את שירותם עם לימודי ישיבה חרדית.                                                                                                                                              בני הישיבות, הידועים בחריפות שכלם, יכולים להשתלב ביחידות מודיעין או מחשבים המשולבים בלימוד התורה....

דווקא בשנים בהם לא הוזכרו החרדים כמשתמטים, גדלה התגייסותם לצבא. בשנה הקודמת גויסו כ-3,000 חיילים חרדיים לתפקידי לוחמים ביחידות ייעודיות כגון "הנח"ל החרדי".

עלינו לשנות את השיח המפלג ולקרב את החרדים לחברה הישראלית בדרכי נועם. עלינו לכבד את אורח חייהם ולמצוא את הדומה ולא את השונה בין החברה החילונית לחברה החרדית. בסופו של דבר כולנו יהודים.                                                                                                                      הבוז והטענות אל החרדים לא יקרבו אותם אל החילוניים. 

לחרדים יש טענות האומרות כי אם ל"אחים לנשק" או "כח קפלן" יש זכות לסרבנות להגיע למילואים, הרי שלחרדים יש זכות לסרבנות לשרת בצבא שאינו תואם את אורח חייהם.

אינני מבין את הענישה של מניעת הקצבות לישיבות. מה הקשר בין משתמטים לבין תמיכה בישיבות? האם המדינה תמנע תמיכות כספיות מהמוסדות האקדמיים והאוניברסיטאות בהם לומדים גם ערבים שאינם משרתים בצבא? או יהודים שלא שירתו בצבא?

רצוי וראוי לבדוק כמה יהודים ישראלים משתמטים בכל שנה מגיוס לצבא?                                      ההשתמטות או אי הגיוס נובעים: 1.   מסיבות רפואיות   2.  מהצורך לטפל במשפחה ולהביא משכורת / פרנסה   3.  פציפיזם    4.   השתמטות  גרידא.                                                                                                              ההערכה עומדת כיום על כ-44,000 מלש"בים (מועמדים לשרות בטחון) בני 18 שאינם מתגייסים (כמות המתגייסים עומדת על כ-67,000 בני 18).                                                                          כמות המשתמטים אינה כוללת את החרדים.

השאלה הבאה שעולה היא מדוע היועצת המשפטית החליטה עכשיו לפעול בנחרצות כנגד החרדים? מדוע היא לא עמדה על דרישתה בכהונת ממשלת בנט ולפיד?                                                         התשובה היא כי הפעולה תביא לקרע בין החרדים והקואליציה, ותביא להפלת הממשלה.                                                                                                האם הפלת הממשלה בתקופת מלחמה רצויה ודרושה למדינה?                                                                                                האם היועצת המשפטית הינה שחקן פוליטי?                                                                                                                הקורא הנבון יחליט.

דר' ישעיהו (אישי) ביק    [email protected]